עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ט"ז"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
'''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם'''

==מבוא לפרק==
עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים:
עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]].}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]].}}.

בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=טז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ז}}}}

==סיכום הפרק==
בעבודת האדם שני כללים גדולים:

א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש ([[אהבה]] [[יראה|ויראה]]).

ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.

ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:

א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה''' מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו.}}.

ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]