הצגת המקור של הדף "התרגיל המסריח"

[[קובץ:נקדימון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|העיתונאי שלמה נקדימון משוחח עם הרבי בחלוקת הדולרים לאחר התרגיל אודות ממשלת שמיר]]
'''התרגיל המסריח''' הוא כינוי לנסיונו הכושל של מר [[שמעון פרס]] להקים ממשלה משותפת למפלגות השמאל ולציבור החרדי ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תש"נ]]. 

==התרגיל==
בשנת [[תש"נ]] בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר [[יצחק שמיר]] להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של [[ארצות הברית]], למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט מר [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח"כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר בי"ח אדר, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, [[חיים הרצוג]], הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.

לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי ב[[בחירות תשמ"ט]] שנה לפני כן) שבראש [[מועצת גדולי התורה]] שלה עמדו האדמו"רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם הרב [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל-61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון.

בליל [[ט"ז ניסן]] הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרו מההצבעה, הייתה הסכמה ועידוד למהלך גם מטעם מועצת גדולי התורה של מפלגת [[דגל התורה]] והרבנים העומדים בראשה.{{מקור}}

==דעתו של הרבי==
בגלל סירובו של מר [[יצחק שמיר]] לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת [[שמעון פרס]] לקיים אותו העניקו כמה מארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה ל[[שמעון פרס|פרס]] בלי אישור הרבי.

ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש"נ]], כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס להציג את הממשלה החדשה לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], ביחד עם שלימות התורה, ששלימויות אלו תלויות זו בזו.

על השאלה האם כוונת הדברים היא שהרצוי הוא ש[[יצחק שמיר|שמיר]] יכהן כראש הממשלה השיב [[הרבי]] שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה [[משיח]] צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא [[משיח]] צריך שתהיה השיטה כפי שהייתה שיטתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום, כשמבהיר שדווקא התנגדות למסירת אף שעל תוביל לשלום במדינה וסביבה{{הערה|עפ"י [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/661503/ סרט הוידאו מהמעמד]}}.

כאשר הופצו דברים אלו של [[הרבי]] החליטו שניים מחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]] ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור [[שמעון פרס]]. [[אליעזר מזרחי]] סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי [[הרבי]] לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של [[הרבי]]. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד וכן עמד בקשר עם [[המזכירות]] [[הרבי]] במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני הדלקת נרות של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם [[הרבי]] (תוכן): {{ציטוטון|זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.}} כששאל מר [[שמעון פרס]], דרך גורם שלישי (מר ג'רי וינטראוב) בענין נענה על ידי [[הרבי]]: {{ציטוטון|כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע [[אליעזר מזרחי|הרב מזרחי]] לחגוג את [[חג השבועות]] [[תש"נ]] במחיצת [[הרבי]], לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך אליו חיוך רחב כמוהו לא ראה מעולם. באותו ביקור כתב הוא פתק ל[[הרבי|רבי]] שב[[חג השבועות]] בשנה שעברה בירכו [[הרבי]] מבלי שאמר דבר: {{ציטוטון|שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים}}{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש [[הרבי]] בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי [[אליעזר מזרחי|לרב מזרחי]] בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' [[אזכיר על הציון]] וזכות הרבים מסייעתו".

בשלהי חודש ניסן אישר [[הרבי]] לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע ל[[ארץ הקודש]] בשליחות [[הרבי]] לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב [[יוסף יצחק גוטניק|גוטניק]] בקשר הדוק עם מזכירות [[הרבי]] כש[[הרבי]] מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה.

==ההשלכות החב"דיות של התרגיל==
האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שטענו כי הוטעו על ידי כמה מעסקני [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] כאילו חב"ד אינה מתנגדת ומסכימה לממשלה בראשות פרס, וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מגור ומויזניץ מאחר שהאדמו"ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעדו. כמו כן עדיין היו שהעלו ספיקות האם זו עמדתו החד משמעית של הרבי והעניקו פרשנויות שונות לדבריו לבן עמי. בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי [[י"ז ניסן]] חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני [[גור]] ר' [[אלימלך ניימאן]] ור' פנחס גולדברג, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מרבי [[יעקב אריה אלתר|יעקב אלתר]] בנו של [[שמחה בונם אלתר|האדמו"ר מגור]]. הרבי נכנס עימם ל[[גן עדן התחתון]] ושוחח איתם כעשרים דקות בתוקף רב כשתוך כדי אף דופק על הקיר. הרבי ציין בדבריו שבשיחה זו נוכחים המזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים וכן השיב להם שהדברים שפורסמו בתקשורת{{הערה|שמהם הובן שאינו מתנגד לממשלת פרס}} לא באו מכאן{{הערה|[[דברי משיח]] תש"נ}}. להלן תוכן הדברים, כפי שנכתבו על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|בראשו נכתב: "נכתב לפי הענינים, ונכלל בזה גם מהנכתב בנושא זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א". התוכן נשלח על ידי הרב גרונר לכמה רבנים ועסקנים בארץ הקודש.}}, ו[[הגהה|הוגהו]] על ידי הרבי{{הערה|'''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1975, י"ב באלול תשפ"ב, ע' 35.}}: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
א. עמדתי '''מאז ומקדם''' זה כמה עשיריות שנים - וגם נתפרסם כמה וכמה פעמים במשך שנים אלה - שמטעמי פקוח נפש (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן עם הערבים על דבר החזרת שטחים מארץ הקודש (יש"ע - יהודה, שומרון, עזה) להערבים - במפלגה בעת דבחירות, ואיסור תמיכה במנהיגיה בנוגע לאירגון והקמת ממשלה. כי אז '''בדרך-ממילא''' זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים, החזרת השטחים - ויהודה, שומרון עזה, '''ועוד''' - פיקוח נפש דבני ישראל שליט"א, ועמדתי זו '''לא נשתנתה''' כלל וכלל.
נוסף על הנ"ל - ועיקרי ביותר - שמוסיף עוד יותר על הענין דפיקוח נפש דבני ישראל שליט"א - לא רק בכח אלא '''עובדא דהוה''' רחמנא ליצלן. והוא - שמאז שמהמפלגה הנ"ל נפגשו עם באי כח הערביים וניהלו משא ומתן עמהם (אף שהפרטים לא נתפרסמו לעת עתה במכתבי עת בארץ הקודש) והידיעה על דבר פגישה זו נתפרסמה במכתבי עת אחרים ובמילא בין הערבים, וכתוצאה מזה מביאות - על פי טבע ושבל - זה שהערבים בכמה מקומות המשיכו בפעולות והזיקו כמה וכמה מאחינו בני ישראל שליט"א ועד לידי רצח רחמנא ליצלן. ולא רק בארץ הקודש אלא גם במדינות אחרות, ומי יודע שבאם בעת דיבורי אלה, הרי לא תפתח פה כו'. ברגע זה ממש לא אירע מה שהוא ליהודי, היל"ת, כי עוד ידם נטויה וידוע שבכדי למנוע זה - זהו רק באם הממשלה תהיה כזו שיש לה יד תקיפה ויד חזקה עליהם, וכמו שראינו בעבר. ויכולים לברר על דבר כל הנ"ל בארץ הקודש - ע"י המומחים לאותו דבר. ומכיוון שלפי עניות דעתי - בחירה במפלגה הנ"ל תגרום לפיקוח נפש, מוכרחני על פי שולחן ערוך להביע דעתי '''עוד הפעם''' ולעורר על דבר זה שאסור לבחור בהנ"ל.

ב. על דבר ההצעה לבחור בהנ"ל לזמן קצר ואח"ב לצאת מהממשלה וכו'- 1) מי יבטיח שעי"ז תבוטל ממשלתו. 2) והוא העיקר - עצם הסברא והפרסום שהמפלגה הנ"ל תעלה על כסא הממשלה, ועוד יותר שכן יהיה בפועל, יתן חיזוק עוד יותר להערבים, והתוצאות מי ישורנה, לזה לדעתי אסור להרשות למפלגה הנ"ל להקים ממשלה אפילו לרגע אחד.

ג. ע"ד שאלת כבוד מועצת גדולי התורה וכו' - 1) מעולם לא עלה בדעת מי שהוא לפגוע בכבוד ישראל בכלל ובכבוד מועצת גדולי התורה שליט"א בפרט. 2) מכיון שמדובר ע"ד פיקוח נפש מוכרחני לעורר על דבר זה בקשר להחלטתם. ובפרט שהחלטת חברי מועצת גדולי התורה היתה ברוב דלא מינכרא, והיה רק לפני זמן קצר. ועוד שעד עתה - לפי מיטב ידיעותי - אף פעם לא שיתפו פעולה עם המערך רק עם הליכוד. ולאחרונה - בימים הכי אחרונים - נתפרסם אשר נשיא-'הפרעזידענט' דארצות הברית חזר עוד הפעם על הצהרתו בנוגע לירושלים העתיקה שאין ליהודים להתיישב שם, ומר קרטר - נשיא ארה"ב מלפנים - אמר דברים חריפים נגד ארץ הקודש וכו'.

ד. מטעמים מובנים - הרי בכלל מהנכון עד כמה שאפשר לא לערב מי שהוא מחוץ לארץ|מקור=[https://drive.google.com/file/d/1m6R0wjLhniHuHwKoeXqUBwgElJeIDaEQ/view שבועון כפר חב"ד גיליון 426], ע' 23}}

במענה לרב [[אריה לייב קפלן]] יו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], שדרכו נגרמה ההטעייה כאילו דעתו הנוכחית של הרבי אינה מתנגדת לממשל פרס (במענה לדיווח - ע"י המזכיר הרב [[בנימין קליין]]- שקיבל הזמנה מועד סיום הש"ס, הדף היומי, של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נאום ראשי ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה) כתב הרבי: {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}. 

===אסיפת חירום של רבני ועסקני [[חב"ד]]===
[[קובץ:החלטות.png|ממוזער|החלטות אסיפת החירום שנערכה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]]]
בעקבות הוראה ברורה ומפורטת שקיבל בית הדין מהרבי על דרכי הפעולה שצריכים לנקוט כשמוזכרים בה אף השמות שצריכים להוקיע{{הערה|על פי מכתבו של הרב ירוסלבסקי לרב טוביה בלוי מי' סיון תש"נ}} נערך בכ"ד ניסן ב[[כפר חב"ד]] כינוס חירום לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. תוכן החלטות הכינוס כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גל' 426 ע' 39}} היו:

'''א.''' הדגשת דעתו הקדושה של הרבי על האיסור למסור שטחים ולתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן אודות כך

'''ב.''' הוקעת העסקנים שסילפו את עמדת הרבי הברורה הנ"ל ושגרמו בכך פגיעה כבוד ואחדות המחנה החרדי ועל כן העסקנים הללו לא מוסמכים מכאן והלאה לייצג את עמדת חב"ד בכל ענין שהוא 

'''ג.''' הודעה כי לא הייתה מעולם כל כוונה מצד חב"ד לפגוע חלילה בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד 

'''ד.''' הבעת תקווה שכל ממשיכי דרך [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו יטו שכם אחד לעמוד איתן לשלימות התורה, העם והארץ מתוך שלימות החסידות עד ביאת גואל צדק, בקרוב ממש. 

לצד זאת פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] מכתב החתום בידי מזכיר הבית דין, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], ותוכנו הודעה והבהרה ("בצורה הברורה ביותר") לכל עסקני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] על ההחלטה מהכינוס שאין שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שלא ברשות הבית דין שם מבטחו על קרן הצבי{{הערה|נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 426 ע' 38}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ששיגר לרבי דו"ח מאסיפת החירום ובו נכתב שהדו"ח הוא "דו"ח כללי". סימן הרבי בעיגול את המילה "כללי", וכתב: {{ציטוטון|בטח ישלחו דו"ח מפורט וכל המפרט הרי זה משובח. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה רה}}. 

בכ"ט ניסן כתב הרבי במענה לאחד מחברי [[מועצת גדולי התורה]] שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעתו: {{ציטוטון|'''לטלפן בשמי''' זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת '''חירום''' דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו '''לפרסמה''', וחזקה שליח עושה שליחותו"}}{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/my-drive ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב] ע' 147}}.

בר"ח אב אמר הרבי באוזני המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בהקשר למכתבו של הרב ירוסלבסקי אודות צרות שעשו לו בעקבות מעורבותו בהחלפת העסקנים{{הערה|בתרגום מ[[אידיש]]}}: {{ציטוטון|מה יש לו להיבהל מהם? הרי הייתה אסיפה של מאות או אלפים מישראל והם קיבלו החלטות שקיבלו אישור מכאן. אז מה יש לו להיבהל מהם?!}}. 

האירוע השפיע באופן משמעותי על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש כשמאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לה הצטרפו חברים חדשים בברכת הרבי{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענות רפט ורצ}}. בעקבות האירוע בוטלה בידי הבית דין גם משרת [[דובר חב"ד]] שהייתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]]{{הערה|עפ"י [[:קובץ:מכתב אין דובר-1-.jpg| מכתב הבית דין לר' יוסף יצחק אהרונוב]]}} והאחריות על הפרסום התקשורתי של הוראות הרבי וענייני חב"ד הוטלה על מרכז צעירי אגודת חב"ד.

כמו כן העניק המהלך עצמאות ניהולית ותקציבית לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שסונפו עד אז תחת ארגון הגג.

בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] ענה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] שהכניסו את ההחלטות בקשר לאגודת חסידי חב"ד, ועד רבני חב"ד באה"ק, ייצוג המוסדות, והענינים הכספיים {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 152}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1t8Ax5MrcBOUa0AJiRsivFz7QFlB7aOlO/view שבועון כפר חב"ד שאחרי "אסיפת החירום" - גליון 426]. 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59356 העיתונאי מר שלמה נקדימון] משוחח עם הרבי לאחר התרגיל המסריח ב[[חלוקת דולרים]]. יום ראשון ז' [[מנחם אב]] [[תש"ן]] {{וידאו}}
*אייל לוי, '''[https://chabad.info/magazine/593325/ 30 שנה לתרגיל המסריח]''', עיתון 'מעריב' פסח תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/130197 המאבק על ה-61: כשאליעזר מזרחי וורדיגר 'נעלמו' לפרס]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה כלליים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:פעולות אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]
{{מוגן חלקית}}