עריכת הדף "דוב בעריש שפירא"

{{אדמו"ר
| שם = הרב דוב בעריש שפירא
| תמונה = נאראל.png
| תיאור = האדמו"ר מנארול
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]]
| מקום לידה = [[נארול]]
| מקום מגורים = פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל
| מדינה = [[ישראל]]
| השתייכות = [[חסידות נארול]]
| תחומי עיסוק = אדמו"ר
| רבותיו = רבי [[אהרן מבעלזא]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], רבי [[יצחק הוטנר]]
| אב = רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]]
| אם = רבקה פערל
| הרבנית = מרים דבורה
}}
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]]
רבי '''דוב בעריש משה שפירא''' (נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]], 14 בינואר 1932) הוא ה[[אדמו"ר]] השני ב[[חסידות נארול]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[תרצ"ב]] ב[[נארול]], [[פולין]], לרבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]], ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מ[[חסידות קוידינוב|קוידינוב]] ב[[טופוריב]]{{הערה|חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם משפחתו ל[[טופוריב]] למקום מגורי סבו, בשנת [[תש"א]] גורשו על ידי הרוסים ל[[סיביר]] ולאחר מכן עברו ל[[סמרקנד]], ושם למד במחתרת. בשנת [[תש"ו]] עברו ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]], שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת [[תש"י]] עבר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ואצל רבי [[יצחק הוטנר]]. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]. בשנת [[תשי"ב]] נשלח על ידי אביו ל[[ארץ ישראל]] שם למד בישיבתו של רבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלז|בעלז]].

התחתן עם מרים דבורה (נפטרה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]], שעות ספורות לפני חתונת נכדה), בת רבי משה רוקח ה[[אדמו"ר]] מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] ליד אביו. בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[פלטבוש]], [[ברוקלין]], שם כיהן כרב קהילת נארול.

במהלך השנים ייסד הרב שפירא את [[בית המדרש]] ו[[תלמוד תורה]] ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בקראון הייטס וב[[בורו פארק]] ושימש כמנהל של מוסדות בעלז בארצות הברית עד שנת [[תשל"ז]], כמו כן ב[[פלטבוש]] הקים בית המדרש ו[[מקוה טהרה]] של חסידות נארול.

לאחר פטירת אביו ב[[י"ח בתמוז]] [[תשס"ז]], מונה לכהן כאדמו"ר מנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשע"ו]] עבר ל[[בני ברק]], שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.

==קשריו עם [[חב"ד]]==
לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]].

החל משנת [[תש"י]] התגורר עם אביו בשכונת [[קראון הייטס]] והתפלל ב[[770]].

ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"ג]], כאשר חזר [[הרבי]] מ[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש{{הערה|שהיה אז חסיד בעלזא.}} אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי [[בעלזא]] מתפללים מנחה מאוחר עד ל[[זמן רבינו תם]].

ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]].

ביום שני [[ט' כסלו]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]{{הערה|יודי, [https://chabad.info/seven-seventy/323890/ האדמו"ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו] י' כסלו תשע"ח {{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11178.html שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן] ט"ו כסלו תשע"ח {{חב"ד אף אם}}}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נאראל]]