מידות שבשכל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלו*
(ניסוח) |
(אלו*) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מידות אלו הן בהתגלות והארה וחוזק יותר מאשר המידות שבלב, ובהתאם נקראים "[[אתוון רברבין]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא: התעוררות המידות, בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות [[אהבה]] או יראה. מנגד, התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל ב[[דעת]]ו אם עליו לעורר בקרבו [[אהבה]] להשי"ת או יראה. אם כן, בשכל טמונה הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | מידות אלו הן בהתגלות והארה וחוזק יותר מאשר המידות שבלב, ובהתאם נקראים "[[אתוון רברבין]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא: התעוררות המידות, בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות [[אהבה]] או יראה. מנגד, התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל ב[[דעת]]ו אם עליו לעורר בקרבו [[אהבה]] להשי"ת או יראה. אם כן, בשכל טמונה הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | ||
מידות שכליות מהוות למעשה את [[ז"ת]] ד[[אימא]], שהוא ה[[כתר]] ל[[ז"א]] – ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי [[אותיות]], וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי ה[[קול]] הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל האותיות. | מידות שכליות אלו מהוות למעשה את [[ז"ת]] ד[[אימא]], שהוא ה[[כתר]] ל[[ז"א]] – ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי [[אותיות]], וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי ה[[קול]] הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל האותיות. | ||
על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה הייתה הסיבה להבאת המבול. | על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה הייתה הסיבה להבאת המבול. | ||