11,648
עריכות
שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]]. | את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]]. | ||
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע | על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע לומדים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקגו עמוד 5).}}. | ||
===תהלים=== | ===תהלים=== | ||
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים. | בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים. | ||
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים. | בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים '[[אהל יוסף יצחק]]'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים. | ||
===תניא=== | ===תניא=== | ||
הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}. | הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}. | ||
על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מידי יום שיעור ' | על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מידי יום שיעור 'יומי' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של [[ספר התניא]] על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ' כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}. | ||
===לוח היום יום=== | ===לוח היום יום=== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
===רמב"ם=== | ===רמב"ם=== | ||
בשנת [[ | {{ערך מורחב|תקנת הרמב"ם}} | ||
בשנת [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד יומי של ספר [[היד החזקה|הרמב"ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב"ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה. | |||
===שיעורים עונתיים=== | ===שיעורים עונתיים=== | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
====ימי ספירת העומר==== | ====ימי ספירת העומר==== | ||
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות | על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשע דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהינם מאכל בהמה.}}. | ||
==זמני הלימוד== | ==זמני הלימוד== | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}. | במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}. | ||
בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) אחדות כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש | בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) [[אחדות]] כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יש לומר את השיעור היומי ולאחר-מכן להשלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים". | ||
לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה". | לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה". | ||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}. | עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}. | ||
עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, | עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, פותחו גם אפליקציות לסמארטפונים ומחשבי כף יד. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 78: | שורה 79: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר | *'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר ה[[חת"ת]], הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א. | ||
*'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב. | *'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב. | ||