4,489
עריכות
מן (לחם מן השמים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
מאין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מן}} | |||
'''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | '''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה]] ו[[אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר. | לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה רבינו|משה]] ו[[אהרון הכהן|אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר. | ||
בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}: | בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}: | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא". | לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא". | ||
כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. | כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. {{ערך מורחב|ערך=[[אביר|לחם אבירים]]}} | ||
על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו. | על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו. | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
==ברכתו== | ==ברכתו== | ||
בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים | בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין. וראו במוסף-הנושא "הרב חדקוב", לשבועון "כפר חב"ד", חג הפסח תשפ"ג, עמ' 22, מה ששמע בזה הרב חדקוב מהרבי הריי"צ.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים (הוצאת מק"נ, סימן תתתת"מ) הברכה על אכילת המן הייתה 'הנותן לחם מן השמים'.{{הערה| סיכום מכל הדיעות ראו באתר: ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן יד׃ אכילת מן לעתיד לבוא וברכותיה.}} | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
הטעם לכך שכל מה שהיו רוצים לטעום במן היה ניתן לטעום, הוא מכיון שהמקור הרוחני של לחם זה היה כל כך גבוה, עד שהוא היה מופשט מכל טעם או גוון פרטי, ולכן היה אפשר לטעום בו מה שרוצים גם כאשר הוא ירד למטה. | הטעם לכך שכל מה שהיו רוצים לטעום במן היה ניתן לטעום, הוא מכיון שהמקור הרוחני של לחם זה היה כל כך גבוה, עד שהוא היה מופשט מכל טעם או גוון פרטי, ולכן היה אפשר לטעום בו מה שרוצים גם כאשר הוא ירד למטה. | ||
בחסידות מוסבר שהמן לא ירד בשבת, היות וכל ענינו הוא השפעה פנימית, ובשבת ישנה עליית פנימיות העולמות למקורם ושורשם, לא הייתה יכולה להיות | בחסידות מוסבר שהמן לא ירד בשבת, היות וכל ענינו הוא השפעה פנימית, ובשבת ישנה עליית פנימיות העולמות למקורם ושורשם, לא הייתה יכולה להיות השפעת המן גם בשבת{{הערה|תורה אור פ' ויקהל ד"ה 'קחו מאתכם תרומה לה'".}}. | ||
בכללות, המן הוא דוגמת ה[[תורה]], שהיא 'לחם מן השמים' ואין בה פסולת. בפרטיות יותר, הוא בדוגמת [[פנימיות התורה]], שלעומת [[נגלה דתורה]] היא מזוככת יותר, ויותר מכך, הוא דוקא בדוגמת החלק הנעלה יותר בפנימיות התורה - ה[[מוחין בעצם|מוחין שלמעלה משייכות למידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/22 ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג].}}. | בכללות, המן הוא דוגמת ה[[תורה]], שהיא 'לחם מן השמים' ואין בה פסולת. בפרטיות יותר, הוא בדוגמת [[פנימיות התורה]], שלעומת [[נגלה דתורה]] היא מזוככת יותר, ויותר מכך, הוא דוקא בדוגמת החלק הנעלה יותר בפנימיות התורה - ה[[מוחין בעצם|מוחין שלמעלה משייכות למידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/22 ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג].}}. | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
בכתבי רבותינו נשיאינו מובא שענין ה[[דמי מעמד]] הוא דוגמת 'לחם מן השמים', ויש בו תענוג נפלא עבור רבותינו נשיאינו יותר מכל שאר הכספים שמביאים להם, שהם דוגמת 'לחם מן הארץ'. | בכתבי רבותינו נשיאינו מובא שענין ה[[דמי מעמד]] הוא דוגמת 'לחם מן השמים', ויש בו תענוג נפלא עבור רבותינו נשיאינו יותר מכל שאר הכספים שמביאים להם, שהם דוגמת 'לחם מן הארץ'. | ||
גם בנוגע | גם בנוגע ל[[פרנסה]] בדורות האחרונים, התבטאו רבותינו נשיאינו שזהו בדוגמת המן, היות ועל פי הטבע לא מובן כיצד אפשר להתפרנס מסכום מועט שכזה לכל מה שנצרך עבור פרנסת הבית, ומוכרחים לומר שכל ענין הפרנסה הוא 'לחם מן השמים'{{הערה|שיחת יו"ד שבט תשי"ז.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||