מלאכת הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 44: שורה 44:
===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===
===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה===


המשנה {{הערה|שבת כ ה}} אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לנענעו בידו.
המשנה {{הערה|שבת כ ה}} אומרת שאם יש קש על גבי המטה ואדם רוצה לישן על זה, מותר לו לנענע את הקש בגופו אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש נועד להאכלת בהמה שאז אינו מוקצה ומותר.
ממשנה זו מוכיחה הגמרא {{הערה|שבת קמא א}} שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול, ושלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון  הטמון בקרקע כאשר הוא טמון מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ, לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל איתו עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם אם היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ מתיר רב נחמן, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אך מהמשנה הנ"ל מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לנענע את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.
ממשנה זו מוכיחה הגמרא {{הערה|שבת קמא א}} שטלטול מן הצד לא נקרא טלטול.
במקום אחר בגמרא {{הערה|שבת קכג א}} מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר.
 
===פסיקת ההלכה===
===פסיקת ההלכה===
השולחן ערוך {{הערה|אורח חיים שיא ח}} פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע  להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי רבנו ירוחם {{הערה|כח א רלג ג}} והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.
השולחן ערוך {{הערה|אורח חיים שיא ח}} פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע  להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי רבנו ירוחם {{הערה|כח א רלג ג}} והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט