מתיבתא דרקיעא: הבדלים בין גרסאות בדף

הפסוק אומר{{הערה|יחזקאל א, כב.}}: "ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח". חיות אלו מחולקות לשתי קטגוריות: חיות עליונות ותחתונות. התחתונות - ה[[מרכבה]] דבי"ע, מחנה מיכאל ומחנה גבריאל; והרקיע שעל ראשיהם הוא [[מלכות דאצילות]]. והעליונות - [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב, שהם [[חג"ת]] דאצילות; והרקיע שעל ראשיהם הוא [[ספירת הבינה]].

וההסברה בזה: הכתר והחכמה - האור והמים, אינם ניתפסים באופן מוגדר בידי האדם, ועל כן הם יכולים להיות מוטים לכאן ולכאן (שהמים ניידי); אבל הבינה - הקרח, הוא מוצק, ולכן אי אפשר לשנותו ולהטותו. אך מצד שני, דווקא כך ניתן לתופסו באופן מורגש וברור. ולכן נאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", כיוון שדווקא לאחר שהאור (כתר וחכמה) נמשך בבינה שייך שהוא יאיר ויתקבל אצל ה[[נשמה|נשמות]] שבגן עדן.