פורס על שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה א"כ מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.

==תירוצו של הצמח צדק==

לבסוף מתרץ הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שנה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגיה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שחאד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.  

(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה  החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא לאור גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)