רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב): הבדלים בין גרסאות בדף

מיד לאחר החתונה אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם [[נגלה]] מחזה מדהים - גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.