10,895
עריכות
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[[") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
על פי זה מסביר אדמו"ר הזקן את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא להקב"ה על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'. | על פי זה מסביר אדמו"ר הזקן את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא להקב"ה על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה.<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]]. | [[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה.<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]].}} | ||
== מדריגת לימוד התורה שבקריאת התורה == | == מדריגת לימוד התורה שבקריאת התורה == | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי. | מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי. | ||
מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח] | מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]}} | ||
למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים. | למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים. |