254
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
החזרה האמיתית מתחילה באמצע ההתוועדות. בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל מנגן ניגונים, היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, המבנה של השיחה, והחידושים של הרבי. | החזרה האמיתית מתחילה באמצע ההתוועדות. בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל מנגן ניגונים, היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, המבנה של השיחה, והחידושים של הרבי. | ||
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה | מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מהחוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. ההליך הזה היה מחוייב המציאות, כי אם היו ממתינים עד מוצאי שבת, חלק מהדברים היו נשכחים. הזיכרון האנושי מתחיל 'למות' מיד אחרי שהוא נקלט במוח, ולכן צריכים לשחזר את הדברים כמה שיותר בסמיכות לזמן שמיעתם. גם ר’ יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ההתוועדות, ועורך ‘חזרה’ על ההתוועדות. | ||
במוצאי שבת התקיימה ה’חזרה’ הרשמית, ב-770. ר’ יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים, יושבים ב-770 וחוזרים על השיחה. | במוצאי שבת התקיימה ה’חזרה’ הרשמית, ב-770. ר’ יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים, יושבים ב-770 וחוזרים על השיחה. | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
באופן כללי היו הרבה הוראות ששולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. אבל היו גם הוראות מיוחדות, שלימדו את המניחים פרקים בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות הטובות ביותר, היא שיחת שבת ח”י אלול תשמ”ז: | באופן כללי היו הרבה הוראות ששולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. אבל היו גם הוראות מיוחדות, שלימדו את המניחים פרקים בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות הטובות ביותר, היא שיחת שבת ח”י אלול תשמ”ז: | ||
באותה שנה מלאו חמישים שנה לח”י אלול תרצ”ז, היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע | באותה שנה מלאו חמישים שנה לח”י אלול תרצ”ז, היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] בשבת פרשת כי תבוא תרנ”ב בגן-עדן. הרבי התחיל את ההתוועדות בשאלה -כידוע בחב”ד לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה הרבי הריי”צ מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא, הרי זה היפך סדר ההנהגה בחב”ד?! הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש”ב הוא חיבור תורת החסידות הכללית עם תורת חב”ד. הרבי הסביר שחב”ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את האלוקות בכלים, חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין לח”י אלול וחודש תשרי. | ||
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ההתוועדות באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים -פתחו בשאלה, המשכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב”ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? | כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ההתוועדות באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים -פתחו בשאלה, המשכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב”ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? |
עריכות