2,276
עריכות
אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון | [[קובץ: כינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]] | ||
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג. | |||
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב). | מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב). | ||
== | == הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | ||
**אין צמים ואין אומרים תחנון. | |||
*פוסק אדה"ז יש להרבות בסעודה ביום זה[[הערת שוליים [[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}, וכן הוא מנהג חב"ד. | |||
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||