יצחק יעקב בייטש
הרב יצחק יעקב בייטש (תרס"ז - תשנ"ב) היה עובד בכיר בחברה לסלילת כבישים, מנהל חנות טמבור, ואיש מעש בקרב קהילת חב"ד בצפת שקיבל הוראה נדירה מהרבי לבסס את ענייני חב"ד בצפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר קרמנצ'וג לרב אהרן יואל בייטש ולמרת סימה שנמנו על חסידי ראדזין. אביו ודודיו עבדו בבית החרושת של חסיד חב"ד הרב צבי הירש גוראריה.
נישא בזיווג ראשון לבת דודתו מרת אדל, לאחר מכן התגייס לצבא הפולני ושירת בו כקצין, במהלך מלחמת העולם השניה נרצחו רעייתו וילדיו.
לאחר המלחמה נישא בזיווג שני לרעייתו שושנה רייזל.
בעקבות השפעתו של אחיו ר' משה בייטש עליו התקרב לחסידות והפך לחסיד חב"ד.
לאחר מכן עלה לארץ וקבע את מגוריו בעיר צפת.
שימש כעובד בכיר בחברת 'סולל בונה'. בנוסף עמד בראשות חנות טמבור, בניהול החנות עמדה רעייתו.
אירעה הזדמנות בה שקל לעקור את מגוריו מצפת ולהתיישב בבני ברק, הוא שקל זאת בעקבות קרבתה של העיר בני ברק לכפר חב"ד, כך, חשב הרב יצחק יעקב, יוכל להיפגש עם ר' משה לעיתים קרובות, בעידודו של ר' משה כתב לרבי על אפשרות זו, הרבי הגיב במענה שתוכנו היה: "מן הראוי שיישאר בצפת ויבסס ענייני חב"ד שם".
נפטר בשנת תשנ"ב בגיל 85.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אפרים בייטש, צפת.