משתמש:חיה מושקא גולדשטיין/טיוטה

ב"ה 'ימות המשיח יום שני יא כסליו שנת פלאות בינה מאמר על יט כסליו ועל ט- י כסליו נתחיל ונרחיב בשאלה שלכאורה נשמעת רטורית אך התשובה שלה מפתיעה בהחלט. "איזה חג גאולה יותר שמח ונעלה יט כסליו(חג הגאולה של אדמו"ר הזקן), או ט-י כסליו(חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי)? לכאורה ניתן לומר שחג הגאולה של אדמו"ר הזקן הרבה יותר נעלה ושמח מחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, שהרי המאסר והגזירה של אדמור האמצעי הייתה באופו פחות חמור מהמאסר והגזירה של אדמו"ר הזקן, כמו שכתוב:"לפום צערא אגרא"- כלומר לפי הצער כך השכר, ככל שמצטער יותר כך השמחה והיציאה מהגלות תהיה רבה יותר. על כן גאולת אדמו"ר הזקן נעלית ושמחה יותר מגאולת אדמו"ר האמצעי. שמחה גדולה זו של יט כסליו, מתבטאת בפועל גם בהנהגתם של החסידים וגם באופן השטורעם והפצת העניין שזהו:"ראש השנה לחסידות". שמחה חזקה זו בי"ט כסליו , מורגשת ומתבטאת לא בגלל שההתוועדות של י"ט כסליו באה לאחר ט-י כסליו באופן כזה של:"מעלין בקודש", כמו חג סוכות, שמיד לאחר השמחה של סוכות, מגיעה שמחת בית השואבה, (שמחת בית השואבה חזקה ומורגשת יותר כיוון שחג סוכות מהווה לה הכנה לקבלתה). אלא מפאת כך שמונח וברור בשכלם של החסידים, שהשמחה של חג הגאולה י"ט כסליו, הרבה יותר נעלית וחזקה מהשמחה של חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי. ועל כן מורגשת גם בפועל השמחה של חג הגאולה וראש השנה לחסידות. אחרי שהסברנו למה י"ט כסליו יותר נעלה מבחינת השמחה שבו לחג הגאולה של אדמור האמצעי, אנחנו צריכים לשאול את השאלה המתבקשת:"אם חג הגאולה י"ט כסליו נעלה יותר מבחינת השמחה שבו מאשר ט-י כסליו, מדוע אם כן חוגגים את י"ט כסליו שהוא החג השמח והנעלה יותר אחרי שחגגו את ט-י כסליו שהוא חג הגאולה של אדמור האמצעי, הרי גאולת אדמו"ר הזקן יותר נעלית מגאולת אדמו"ר האמצעי?! התשובה היא: מכיוון שחג הגאולה -י"ט כסליו נעלה יותר ושמח יותר לכן הוא צריך להיות רק לאחר חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, כי כדי להגיע לגאולה נעלית ביותר כמו: י"ט כסליו, נדרשת הכנה מרובה , וההכנה שלנו לחג הגאולה י"ט כסליו היא- חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי. נסביר זאת על דרך עבודת כללות האדם: כדי לעבוד את השם כראוי, צריך לעבוד באופן של:"דמן הקל אל הכבד"... העבודה מתחלקת לשני סוגים:כל יהודי נדרש לעבוד את הקב"ה-1 "בכל לבבך. ובכל נפשך.2 בכל מאודך", אך כדי להגיע לבחינה השלישית שהיא: "בכל מאודך"- צריך לעבוד קודם כל עם 2 הבחינות שהן:"בכל לבבך". "ובכל נפשך". בכל אחד מאופני העבודה יש חילוקי דרגות בנפרד, אבל הקו המקביל והשווה בין 2 סוגי העבודות הוא: "באופן דמן הקל אל הכבד". זאת אומרת- כללות העבודה של בחינת:"בכל מאודך", היא למעלה ממדידה והגבלה-כלומר זה לא נתפס בתוך כלי או בתוך הגבלה מסויימת, (למשל: אם תקחו כוס זכוכית, ותשימו בה המון המון מים עד למעלה המים ישפכו החוצה, כיוון שהכוס לא יכולה להכיל את הכמות מים האדירה, היא מסוגלת לקלוט רק כמות מסויימת של מים, כלומר היא מוגבלת), הבחינת עבודה שאנחנו מדברים עליה("בכל מאודך"), היא אינה מוגבלת, היא למעלה ממדידה והגבלה, אך למרות זאת היא מתחלקת לחילוקי דרגות שונות, הרבי שליט"א מסביר לנו אופן אחד של חילוק הדרגה הנ"ל: כאשר יהודי מתרגל לעשות עבודה שהוא אינו רגיל אליה, ואפילו הייתה למעלה ממנו בהתחלה, והייתה עבורו קשה ומאתגרת!, כיוון שהתרגל לעשותה אין היא קשה עבורו וכמובן שאינה נקראת "למעלה ממדידה והגבלה". על כן עליו להוסיף יתר על כן ולעבוד באופן של :"בכל מאודך" נעלה יותר, ומכיוון שגם בבחינת "בכל מאודך", יש חילוקי דרגות , לכן- צריך לעבוד באופן של:"דמן הקל אל הכבד". לאור הכתוב נסביר את ההקשר של 2 הבחינות לכללות העניין של חג הגאולה י"ט כסליו וי' כסליו. כללות העניין של גאולת י' כסליו וגאולת י"ט כסליו, הוא שהן למעלה ממדידה והגבלה- כמו הדוגמא של עניין הניסים, שנס הוא למעלה מהעולם, הוא משהו שרק בכוחו של השם יתברך לבצעו. אך למרות שהן למעלה ממדידה והגבלה- יש בהן חילוקי דרגות, כמובן שהחג הגאולה י"ט כסליו הוא באופן נעלה יותר מגאולת י' כסליו. ומכיוון שיש חילוקי דרגות אז נדרשת מאיתנו העבודה באופן של:"דמן הקל אל הכבד", כלומר שקודם כל אנו חוגגים את חג הגאולה י' כסליו שהוא הכנה ולאחר מכן אנו מגיעים לעילוי נעלה עוד יותר שמתבטא בחג הגאולה י"ט כסליו. עכשיו הרבי שליט"א מביא לנו ביאור מספרי החקירה שיהפוך לנו את הקערה על פיה וישנה את כל המצב. הרבי מסביר את זה על ידי ביאור מספר החקירה- בנוגע לעניין של סיבה ומסובב, בעצם כאשר מתעוררת סיבה היא זו שגורמת למסובב לעשות את פעולתו, מכך מובן שלסיבה יש כוח לסובב את המסובב, כלומר הסיבה נעלית בהרבה יותר מהמסובב. ובמילים פשוטות יותר- (הסיבה) היא כמובן חג הגאולה י' כסליו, שהיא הרי מהווה הכנה לי"ט כסליו(המסובב), ומכיוון שי' כסליו מהווה הכנה לי"ט כסליו,כלומר- רק על ידי י' כסליו מגיעים מוכנים רוחנית לי"ט כסליו, בלעדי ההכנה של הסיבה שהיא י' כסליו לא היינו מגיעים לי"ט כסליו שהיא המסובב, על כן בטח ובטח ברור ונהיר שלא רק שהסיבה שהיא י' כסליו יותר נעלית מהמסובב שהוא י"ט כסליו, אלא גם בכוחה לפעול על י"ט כסליו. בואו נבאר את הנ"ל דרך השתלשלות העניינים של המאסר וכו', כפי שידוע לנו, מאסרו של אדמו"ר האמצעי היה קל הרבה יותר ממאסרו של אדמו"ר הזקן. את אדמו"ר האמצעי הושיבו בחדר מסויים תחת משמר, ואת אדמו"ר הזקן הושיבו במאסר. אך אף על פי כן, עצם העובדה שמיד לאחר הגאולה והנצחון של אדמו"ר הזקן הובל למאסר אדמו"ר האמצעי, עצם זה גופא מורה על התגברות החושך והגלות בעולם. נסביר זאת בהרחבה: גאולת אדמו"ר הזקן הייתה באופן שכולם ידעו שהוא זה שצודק והוא לא חטא כמו שכתוב:"ראו כל אפסי ארץ וכו". כולם היו לטובת אדמו"ר הזקן. אם כן דווקא לאחר ההצלחה והגאולה נאסר אדמו"ר האמצעי עצם זה מורה על גודל ההתגברות של החושך והגלות בעולם הזה-(תחשבו אבא של אדמו"ר האמצעי קיבל תואר כבוד וכמה שנים לאחר מכן הבן שלו שהוא אדמו"ר האמצעי נאשם על כך שמסר כספים לארץ ישראל לכאורה נגד השלטונות, איפה אות הכבוד איפה האמון?, לאן זה נעלם?). בנוסף לכך המאסר של אדמו"ר האמצעי נעשה לאחר כמה שנים שאדמו"ר הזקן קיבל את התואר: "אזרח נכבד לדורותיו". כיוון שסייע לרוסים במלחמתם נגד נפוליון. ומכל זה ברור ומודגש גודל התגברות החושך והגלות בעולם. מדוע, אם כן, דווקא לאחר גאולת אדמו"ר הזקן-גאולה כל כך עוצמתית, התגבר גודל החושך והגלות בעולם?!. כל תכלית כוונת התגברות החושך בעולם היא אחת: לבטל את החושך על ידי הוספה באור אלוקי ועל ידי הוספה בקדושה- דווקא על ידי כך, מגיעים לעליה נעלית יותר, ממש "ירידה לצורך עליה". כלומר דווקא על ידי הירידה מגיעים לעליה רבה יותר, (תחשבו לעצמכם- אדם שהוא חוזר בתשובה, לפני שחזר בתשובה היה לכאורה ממש בעמק שאול תחתית, היה ממש למטה, דווקא על ידי הירידה הזו, היא הכיר בכך שיכול לעלות ולהתעלות למעלה לדרגות רוחניות גבוהות יותר.) לפי הנ"ל אנו מבינים שישנו עילוי ביוד כסליו לגביי י"ט כסליו, כיוון שהתגברות החושך בעת מאסרו של אדמו"ר האמצעי, הייתה חזקה יותר מהתגברות החושך בעת מאסר אדמו"ר הזקן. כיוון שדווקא לאחר הגאולה של אדמו"ר הזקן התרחשה הגלות של אדמור האמצעי, לכן נפעלה ירידה גדולה יותר ועל כן גם הגאולה היא נעלית יותר. כמו הירידה של חושך הגלות. לא רק שהעילוי של י' כסליו נעלה יותר מהעילוי של י"ט כסליו, אלא הוא פועל הוספה ומוסיף עילוי לי"ט כסליו, כדוגמת: סיבה ומסובב. כלומר- נפעל על ידי התגברות חושך העולם- גילוי גאולת י' כסליו שפעל עילוי גדול יותר, שהוא לפי ערך הירידה של הגלות. על פי זה מובן שאין למעט בגודל השמחה של חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, ולהשאיר את רוב השמה לי"ט כסליו. אלא דווקא על ידי שנחגוג את י' כסליו כמו שצריך, זה גופא יפעל בגודל השמחה של י"ט כסליו. הרבי נותן לנו דוגמא מוחשית מעבודת האדם לאור הנ"ל: כאשר יהודי רואה השגחה פרטית במעשיו, כמו למשל נומר: ארע לו נס גלוי, הוא יודע בוודאות שזה לא נעשה לו באופן של:"כוחי ועוצם ידי, עשה לי את החיל הזה"..- כלומר לא הוא שגרם לכך שזה יעשה, הרי ראה את ההשגחה פרטית ואת עזרתו של השם יתברך בקושי הנ"ל. אך למרות שהשם הרים את אותו יהודי וגאל אותו מקושי מסויים שהיה לו, ייתכן ויפול שוב ברשתו של היצר הרע, ואז אותו יהודי יאמר: "מקרה אבוד".. הלך עליי נגמר". רק השם יוציא אותי מהצרה הזאת, שהרי:"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". וכמובן שסומך על השם יתברך שיעזור לו שהרי אף יהודי לא ישאר בגלות, הוא פשוט מחכה שהשם יתברך יוציאו ממאסרה של הנפש האלוקית, מזה אנו מבינים שלמרות שהמאסר והקושי השני של האדם פחות קשה ופחות ירוד מהקושי והמאסר הראשון-שהיה בשפל המדרגה במקום הכי נחות, למרות כל הנ"ל, זוהי ירידה גדולה ביותר, כיוון שהשם הוציאו משאול תחתית ועזר לו והוא חזר לשם שוב. מכן אנו למדים שתכלית הכוונה בירידה הגדולה היא לצורך עליה, עד כדי כך שיגיע למקום נעלה יותר מכפי שהיה לפני הירידה הראשונה. על כן אסור לו להתייאש, עליו להפנים ולהבין שבו תלוי הדבר, ודווקא על ידי עבודה זו יגיע לעילוי נעלה ונשגב יותר, עילוי גבוה בהרבה יותר מהמצב הקודם. כלומר מאסרו של אדמו"ר האמצעי מהווה ירידה גדולה מאוד , כייון שהוא לאחר גאולת אדמו"ר הזקן. אך דווקא זה מורה על העילוי שבו, שהוא גבוהה ונעלה יותר מהעילוי של י"ט כסליו.