הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף

אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים<ref>[[סידור אדמו"ר הזקן]].</ref>.

 

אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו”ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל”ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה׳ מעומק הנפש<ref>[[לקו"ש]] ל[[ר"ה]], ־ וילך [[תשנ"ב]].</ref>.

לאדמו”ר מוהרש”ב היה [[סידור תורה אור]] (עם שערי תפילה), שבו רשם את הגהותיו בכתי"ק. היה נקרא בלשונו הקדוש “דעם אלטען סידור”, ואותו הנחילו בצוואתו לבנו מוהריי”צ שהיה מתפלל בו בשנת האבלות לפני העמוד, וכן בזמנים קבועים ומיוחדים, ביניהם בימים הנוראים ובעיקר בראש־השנה לסדר התקיעות ואמירת הפסוקים והברכות<ref>על־פי [[אשכבתא דרבי]], עמ׳ 79.</ref>.

אצל כ”ק מו”ח אדמו”ר [מוהריי”צ], ומסתמא גם אצל אביו כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז”ל (“סידור ר׳ שבתי מרשקוב”). סידור זה היה גם אצל כ”ק אדמו”ר הצמח־צדק<ref>משיחות חג־הפסח תשכ”ד</ref>.

בשעת התקיעות היו מונחים לפני הרבי מה"מ סידור תורה־אור וסידור עם דא”ח. לפעמים היה הרבי לוקח עמו לתקיעות גם את סידור האריז”ל של ר׳ שבתי מרשקוב.

אחרי אמירת ההפטרה הכין עצמו אדמו”ר הרש”ב לתקיעות, פניו וראשו הק׳ מעוטפים בטליתו וקול דממה דקה וחרישית נשמע בתנועת ניגון חב”די הידוע בדביקות עצומה, ובתוך כך מתפרץ מתוך פנימיות לבו הק׳ הקריאה “למנצח” בהתלהבות עזה ובכיה נוראה.. כן כל פסוק ופסוק מהפסוקים שאומרים לפני התקיעות, קורא האדמו”ר בקול מר צורח, באנחות עמוקות ובכיות עצומות..<ref>[[התמים]] ד, עמ׳ פו.</ref>

 

חודש תשרי [תרפ”א] עבר בכל הסדרים כמו אצל רבנו [מוהרש”ב] נ”ע, הדביקות והבכיות הנוראות של כ”ק [מוהריי”צ] שליט”א בתפילות הימים הנוראים, ובפרט המפטרים וסדר התקיעות היה באופן מבהיל מאוד, אשר ממש נמס כל לב המתפללים שם<ref>[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]. עמ׳ 121.</ref>.

 

====אצל כ"ק [[אדמו"ר מה"מ]]====

בראש־השנה דשנת [[תשי"ב]], הרבי בכה בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות.. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות. היו אצלו שלושה שופרות.. וסידר את השופרות באיזה מטפחת אדומה. אני לא ראיתי מה שעשה שם, גם אלו שעמדו בקירוב מקום אין יודעים כל־כך בדיוק. אחר־כך ׳זרק׳ את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שכ”ק אדמו”ר שליט”א בוכה מאוד.. שמעתי באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה ראש־השנה׳דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח”.. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה כ”ק אדמו”ר שליט”א עדיין אמר “למנצח” כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ”ק אדמו”ר נ”ע היה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל׳ 491, עמ׳ 70.</ref>.