יצחק אייזיק רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ מלחמת העולם השניה בה שתה את כוס התרעלה.

בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.

ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד תקנת הרבי בענין לימוד ה[[רמב"ם]], פרסם מכתב תמיכה בלימוד הרמב"ם על פי תקנת הרבי. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל "קרנות צדיק".

נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.  

ממלא מקומו הוא בנו רבי ישראל רוזנבוים. כאשר בא לניחום אבלים ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]], סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של אהבת ישראל ואח"כ היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו"כ דובר בענין פדיון הבן וקרבן פסח. ב[[חודש סיון]] [[תש"נ]] עבר לקבל מהרבי דולר ל[[צדקה]], והרבי אמר לו: "אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך".

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמור"ים]]