11,222
עריכות
אריה לייב הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו. | הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו. | ||
מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל | מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמה ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה. | ||
על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, ביניהם מחסידי חב"ד: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]], שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות. | על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, ביניהם מחסידי חב"ד: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]], שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}. | רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}. | ||
[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, | [[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמה לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמה מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}. | ||
הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו | הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמה לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}. | ||
בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות. | בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות. | ||