31,404
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
(22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש כ"ז - אהובי אחיי/ צדיקא דאתפטר''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
''' | * רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק|מנחם מענדל מהורודוק]] (רבו של [[אדמו"ר הזקן]]) עלה לארץ בתקל"ז וכעבור 11 שנים הסתלק לעולמו. כשהגיעה הידיעה על כך לרוסיה{{הערה|כמה חודשים אחר כך, בתחילת תקמ"ט}} כתב אדמו"ר הזקן לחסידים אגרת ניחומין זו. | ||
* לאגרת מצורף ביאורה: לעיתים קרובות נהג אדמו"ר הזקן לומר "ביאור" על '''מאמרים''' - אך לעולם לא על ה'''אגרות''' שכתב{{הערה|הגיעו לידינו כ200 מכתבים של אדמו"ר הזקן, חלקם כלליים וחלקם פרטיים, ועל אף אחד מהם לא נמצא "ביאור" למעט זו.}} - למעט זו (שהיא '''היחידה''' שיש עליה גם ביאור). בשונה מ'נוהג העולם', ביאורי אדמו"ר הזקן לא באים לפשט את הנאמר, אלא '''עמוקים יותר''' מהמאמרים עצמם (וכן באגרת זו). | |||
* בשתי אגרות אלו מוסבר בהרחבה שחיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקר אליו '''יותר'''{{הערה|דברי הרבי באגרת זו מתבססים על דברי הזוהר 'צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי' (=צדיק שנפטר נמצא בכל העולמות יותר מבחייו).}}. | |||
פעמים רבות מסביר [[הרבי]] בשיחותיו אגרת זו, ומדגיש שחיי הצדיק נמשכים בעולם הזה על ידי הצדיק שממשיך את דרכו של הצדיק הקודם. | |||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ז}}}} | |||
==סיכום== | |||
'''אהובי אחיי''' | |||
אמרו חז"ל, שצדיק המסתלק משאיר חיים לכל ("שבק חיים לכל חי", שבק תרגומו השאיר). מסביר אדמו"ר הזקן שהכוונה היא הן ברוחניות והן בגשמיות: | |||
*'''ברוחניות:''' יכולים המקושרים אליו לקבל '''בפנימיות''' את חייו העצמיים ([[אמונה]] [[אהבה ויראה|יראה ואהבה]]). | |||
*'''בעולם המעשה:''' | |||
: א. הארה מעליית נשמתו פועלת על תלמידיו הרהורי תשובה והוספה במעשים טובים. | |||
: ב. לאחר הסתלקותו מגין צדיק על העולם (בגשמיות) יותר מבחייו, והקרוב לו בחייו קודם לברכה. | |||
ונמצא, שמכל הבחינות יכולים התלמידים להתקשר לצדיק אחרי הסתלקותו '''יותר''' מבחייו. | |||
'''צדיקא דאתפטר''' | |||
כאמור לעייל (במבוא) אגרת זו היא "ביאור" על הקודמת, אך לא ביאור המפשט אותה אלא אדרבה - המגלה בה עומק גדול יותר. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | בתחילתה מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] (מכמה פסוקים), את הנאמר באגרת שחיי הצדיק אינם בשריים (אלא אהבת ה', יראה ואמונה), ובהמשך מסביר כיצד יכולים תלמידיו לקבל מהם אחר הסתלקותו: | ||
* '''קבלה הפנימית''' של עצם חיי הצדיק (שדובר עליה באגרת) היא '''מרוחו:''' לאחר ההסתלקות עולה רוח הצדיק '''לגן עדן''' (והיות ו[[אויר גן עדן]] מתפשט סביב כל{{הערה|מאחר ואויר גן עדן אינו מוגבל הוא מתפשט סביב '''כל''' אדם.}} אדם), ולכן כשמתקשר לרבו באהבה יכול לקבל משם את עצם רוח רבו. | |||
* '''הארה באופן מקיף''' המביאה למעשים טובים (שדובר עליה באגרת) היא '''מנשמתו''' (העולה גבוה יותר, '''למעלה''' מגן עדן). | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[צדיק#צדיק באמונתו יחיה|צדיק באמונתו יחיה]] | |||
*[[אויר גן עדן]] | |||
*[[פנימיות]] | |||
*[[מקיף]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ו|פרק כ"ו]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ח|פרק כ"ח]]}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב לוי ליברוב, '''[https://chabad.info/blogs/683841/ "וכל הקרוב אל משכן ה'": למהותה של התקשרות בתקופתנו]''', ביאור בדברי אגרת הקודש {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] |
עריכות