24,197
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יוסף בן-ציון'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה. השם בן ציון מופיע בשטר מכירת חמץ שלו ובכמה מסמכים. ראו בספר "הגאון הרוגוצ'ובי" של [[יאיר בורכוב]] מהדורת [תשפ"ג]], עמוד 11 הערה 7.}} '''רוזין''' (ראזין){{הערה|בטופס המכתבים משנות הע' (מכתב אל אדמו"ר הרש"ב) "רזין" ועל המכתב חותם "ראזין". [https://col.org.il/news/147697 מכתב הרוגוצ'ובי אל אדמו"ר הרש"ב]}} (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר'''; [[תרי"ח]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) היה ה[[רב]] [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט. | הרב '''יוסף בן-ציון'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה. השם בן ציון מופיע בשטר מכירת חמץ שלו ובכמה מסמכים. ראו בספר "הגאון הרוגוצ'ובי" של [[יאיר בורכוב]] מהדורת [[תשפ"ג]], עמוד 11 הערה 7.}} '''רוזין''' (ראזין){{הערה|בטופס המכתבים משנות הע' (מכתב אל אדמו"ר הרש"ב) "רזין" ועל המכתב חותם "ראזין". [https://col.org.il/news/147697 מכתב הרוגוצ'ובי אל אדמו"ר הרש"ב]}} (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר'''; [[תרי"ח]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) היה ה[[רב]] [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו. | הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו. | ||
בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[ | בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[שיער]]ו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים). | ||
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייציק (הבית הלוי)|יוסף דוב סולובייציק]], ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד" ושם נהיה ל[[חסידות חב"ד|חסיד]]. | כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייציק (הבית הלוי)|יוסף דוב סולובייציק]], ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד" ושם נהיה ל[[חסידות חב"ד|חסיד]]. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==עם [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידות חב"ד]]== | ==עם [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידות חב"ד]]== | ||
=== | ===עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי=== | ||
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]] | [[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]] | ||
הגאון מרוגצ'וב אשר כנזכר היה נין חסיד אדמו"ר הזקן, העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]] פסקיו ותורתו. בספרו צפנת פענח הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "הגאון האמיתי"{{הערה|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה (והראה על אצבעו) במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערה|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערה|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערה|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}} | הגאון מרוגצ'וב אשר כנזכר היה נין חסיד אדמו"ר הזקן, העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]] פסקיו ותורתו. בספרו צפנת פענח הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "הגאון האמיתי"{{הערה|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה (והראה על אצבעו) במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערה|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערה|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערה|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}} | ||
| שורה 179: | שורה 179: | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]). | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]). | ||
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136. | *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136. | ||
*[[יאיר בורוכוב]], '''הרוגוצ'ובי''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, מהדורה ראשונה ושניה בהוצאת המחבר, מהדורה שלישית בהוצאת אורות, (מהדורה ראשונה [[תשס"ד]], מהדורה שנייה עם הוספות - [[תשע"ד]], מהדורה שלישית מורחבת - [[תשפ"ג]]). | *[[יאיר בורוכוב]], '''הרוגוצ'ובי''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, מהדורה ראשונה ושניה בהוצאת המחבר, מהדורה שלישית בהוצאת אורות, (מהדורה ראשונה [[תשס"ד]], מהדורה שנייה עם הוספות - [[תשע"ד]], מהדורה שלישית מורחבת - [[[תשפ"ג]]). | ||
*[[שבועון בית משיח|בית משיח]] - גיליונות 219, 270, 520 | *[[שבועון בית משיח|בית משיח]] - גיליונות 219, 270, 520 | ||
*[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - גיליונות 704, 1179, 1860, 1899, 2025. | *[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - גיליונות 704, 1179, 1860, 1899, 2025. | ||