ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגהה
אין תקציר עריכה
(הגהה)
שורה 3: שורה 3:
ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.  
ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.  


במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.
במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיכה גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.


==מקור נוסח המנגינה בתפלה==
==מקור נוסח המנגינה בתפילה==
נוסח{{הערה|ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ}} המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה ל[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]]{{הערה| ויש שכתבו [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל.]], אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.}} אשר ביקש שיגלו לו משמים [[ניגונים]] לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר [[רחמים]] העליונים.
נוסח{{הערה|ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ}} המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה ל[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]]{{הערה| ויש שכתבו [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל.]], אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.}} אשר ביקש שיגלו לו משמים [[ניגונים]] לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר [[רחמים]] העליונים.


שורה 18: שורה 18:
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.  
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.  


הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפילה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.


מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסירות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרוא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפילה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.


לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.
לרביים הייתה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.


אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].
אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].


==רשימת הניגונים==
==רשימת הניגונים==
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפילה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.


חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט