חסידות איזביצא ראדזין: הבדלים בין גרסאות בדף

בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".

רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוה"ק]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוה"ק וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF>

אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי אברהם ישכר, חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף/</REF> נפטר ב[[תשס"ו]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חצרות]]