11,717
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''יעקב סמיליאנער''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[סמיליאן]]. | החסיד ר' '''יעקב סמיליאנער''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[סמיליאן]]. | ||
שורה 7: | שורה 6: | ||
נמנה בין החותמים על [[תקנות ליאזנא]] בשנת [[תקנ"ו]] "יעקב בהרא"ל מסמיליאן"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קעח.}}. | נמנה בין החותמים על [[תקנות ליאזנא]] בשנת [[תקנ"ו]] "יעקב בהרא"ל מסמיליאן"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קעח.}}. | ||
בשמחת תורה [[תקמ"ז]] היה משלושת האנשים של אותו [[בית דין]] שאדמו"ר הזקן בחר, לרפאות את החולים והנשים שלא נפקדו בוולדות ואלו שהיו משכלי וולדות, על ידי שיורי כוס הקידוש שלו{{הערה|לקוטי דיבורים ח"א עמ' מא. ח"ב עמ' רנב. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 76.}}. | בשמחת תורה [[תקמ"ז]] היה משלושת האנשים של אותו [[בית דין]] שאדמו"ר הזקן בחר, לרפאות את החולים והנשים שלא נפקדו בוולדות ואלו שהיו משכלי וולדות, על ידי שיורי כוס הקידוש שלו{{הערה|שם=לקוטי דיבורים|לקוטי דיבורים ח"א עמ' מא. ח"ב עמ' רנב. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 76.}}. | ||
בקיץ [[תקנ"א]]-[[תקנ"ב]] שלח אדמו"ר הזקן לרב הקדוש ר' [[נחום מצ'רנוביל]] את ר' יעקב עם [[פ"נ]] עבורו ועבור כללות עניין החסידות, כי היה קטרוג למעלה{{הערה|לקוטי דיבורים}}. | |||
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את ר' יעקב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, הוא שלח עמו [[פ"נ]] וציווה שילמדהו על פה. | |||
כשבא ר' יעקב לברדיטשוב ראה והנה הפ"נ אבד. ובא לר' לוי יצחק ואמר לו את הפ"נ כפי שנחקק בזיכרונו, אך את שם אימו של אדמו"ר הזקן שכח. | |||
רבי לוי יצחק אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. הלך רבי לוי יצחק למקווה לצאתו אמר שעתה יודע הוא כי "יש '''שבר במצרים'''" שבר הוא אסור בידי במצרים ("שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה). לאחר התפילה אמר "יש שבר" היינו שיש תקווה{{הערה|בית רבי עמ' כח. התמים חוברת ב' עמ' צד. רשימות היומן עמ' שב-שג. ספר הצאצאים.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
עריכות