11,573
עריכות
חיים יהודה קרינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]] | [[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]] | ||
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל'''; נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]]) הוא חבר המזכירות של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. | הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל'''; נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]]) הוא חבר [[המזכירות]] של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]].עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עמד הרב קרינסקי בקשר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]], והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים. | נולד ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]]. עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עמד הרב קרינסקי בקשר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]], והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים. | ||
בשנת [[תש"י]] נכנס הרבי לזאל הקטן | בשנת [[תש"י]] נכנס הרבי לזאל הקטן ב-[[770]] ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו ל[[אוהל]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.}}. | ||
בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים. בשנת [[תשי"ז]] נישא למרת דבורה בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית. | בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ הקודש יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים. בשנת [[תשי"ז]] נישא למרת דבורה בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית. | ||
בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי{{מקור}}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים | בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי{{מקור}}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ורתם אותם לטובת [[חב"ד]]. | ||
בנוסף שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף ה[[פ"נ]]ים, מתנות וכספים שהתקבלו ב[[חלוקת דולרים]]. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית [[חנה שניאורסון]], והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.}}. | בנוסף שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף ה[[פ"נ]]ים, מתנות וכספים שהתקבלו ב[[חלוקת דולרים]]. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית [[חנה שניאורסון]], והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן{{הערה|במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".}}, ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/74.htm תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74].}}. | במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן{{הערה|במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".}}, ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/74.htm תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74].}}. | ||
בשנת [[תש"מ]] ייסד יחד עם בנו ר' הלל דוד את הארגון "[[ג'ם]]". | בשנת [[תש"מ]] ייסד יחד עם בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] את הארגון "[[ג'ם]]". | ||
לרב קרינסקי יומן מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו | לרב קרינסקי [[יומן]] מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו ב[[תשורה|תשורות]] לשמחות צאצאיו. | ||
בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}. | בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה [[צוואת הרבי|כתב הרבי צוואה נוספת]] בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. | לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה [[צוואת הרבי|כתב הרבי צוואה נוספת]] בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. | ||
תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר | תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. | ||
החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בינו ו[[אברהם שם טוב]] לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]]. | החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בינו ו[[אברהם שם טוב]] לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]]. | ||