1,593
עריכות
היכלות (בחסידות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שמם ומקומם
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו. ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו. | אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו. ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו. | ||
בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשיה]], ואילו בספרי הקבלה של תלמידי [[האריז"ל]] מובא שגם בעולם ה[[אצילות]] יש היכלות, ובספר ה[[תניא]] מובא שאפילו למעלה יותר ב[[גולגלתא]] יש עולמות. | בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשיה]], ואילו בספרי הקבלה של תלמידי [[האריז"ל]] מובא שגם בעולם ה[[אצילות]] יש היכלות, ובספר ה[[תניא]]{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ']]}} מובא שאפילו למעלה יותר ב[[גולגלתא]] יש עולמות. | ||
בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני השמש והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "[[עלול]]" אלא "[[נבראים|נברא]]", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"{{הערה|אור התורה דברים כ.}}. | בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני השמש והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "[[עלול]]" אלא "[[נבראים|נברא]]", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"{{הערה|אור התורה דברים כ.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
==עניינם== | ==עניינם== | ||