יהודה לייב קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ל[[יחידות]] פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של המלמד ר' [[שמריהו רויטבלאט (נעוועל)|שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).
בשנת [[תרפ"א]] בהיותו בן 21 שנים בלבד, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ כמשפיע בקהילת חב"ד ב[[מוסקבה]], וכגבאי דמי ה'[[מעמד]]' עבור בית רבינו, וכ[[שד"ר]] עבור ישיבות תומכי תמימים. בשלהי אותה שנה הוצעו לו שתי הצעות שידוך, אחת על ידי הרבנית [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ואחת על ידי הרבנית [[נחמה דינה (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]], אך כשנכנס ל[[יחידות]] פסל הרבי את שתי ההצעות{{הערה|הצעתה של הרבנית נחמה דינה נפסלה משום שלאחותה של הנערה המשודכת היה פסנתר - דבר שסימל נטיה למודרניזציה).}} והורה לו לנסוע ל[[נעוועל]] ולהתחתן עם בתו של המלמד ר' [[שמריהו רויטבלאט (נעוועל)|שמריהו רויטבלאט]] (אבלסקוי).


לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה של ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. [[בית הכנסת]] בו כיהן כ[[משפיע]], היה [[בית הכנסת]] הגדול ביותר ב[[עיירה]] והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".
לאחר נישואיו עם מרת איידלא, מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע בנעוועל, ועל אף גילו הצעיר נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה, והתווה בה רוח של עבודת ה'. [[בית הכנסת]] בו כיהן כ[[משפיע]], היה [[בית הכנסת]] הגדול ביותר ב[[עיירה]] והוא כונה בפי התושבים בשם "ר' לייבל'ס שול".


ב[[חודש אדר]] א' [[תרפ"ז]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ר' [[יצחק יעקב מינקוביץ]] ור' [[יצחק גולדין]], ונגזר עליהם עונש גלות ב[[סיביר]]. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי [[המשטרה החשאית]] את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי ה[[ק.ג.ב.]] יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.
ב[[חודש אדר]] א' [[תרפ"ז]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ר' [[יצחק יעקב מינקוביץ]] ור' [[יצחק גולדין]], ונגזר עליהם עונש גלות ב[[סיביר]]. כעבור שלוש שנים, הסתיים ריצוי העונש שנגזר עליו והוא חזר לנעוועל, שם המשיך לפעול לחיוק היהדות חרף רדיפות הקומוניסטים. כאשר הגבירו אנשי [[המשטרה החשאית]] את עולם, ביקש לעלות לארץ הקודש ואף קיבל לשם כך את האישורים הנדרשים ואת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אך בסופו של דבר כששמע עד כמה עבודתו בשטח חינוך ילדי ישראל מסיבה קורת רוח לאדמו"ר הריי"צ - ויתר על רצונו לעלות לארץ והמשיך לעסוק בהשפעה ובחינוך ילדי ישראל, כאשר במשך תקופה ארוכה היה ישן בגינה מחוץ לבית בחורף הרוסי הקשה כדי שאם אנשי ה[[ק.ג.ב.]] יבואו לחפש אותו באמצע הלילה - לא ימצאו אותו בבית.
990

עריכות