שינויים

"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.

בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].

ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם.

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]], לחייל, על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.

כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} ימ"ש לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.

רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.