3,623
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל בית הכנסת החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.
בילדותו חבש הרב קוק כיפה שנעשתה מאריג מבגדו של אדמו"ר הצמח צדק. בגדלותו סיפר הרב קוק על כך. הכיפה הייתה חביבה עליו בילדותו ולא היה יכול להירדם בלעדי כיפה זו, וכשנפלה מראשו, היה מתעורר משנתו.
{{הערה|מלאכים כבני אדם, עמ' 3.}}
הרב קוק היה לומד בכל שבת "[[ליקוטי תורה]]" לאדמול[[אדמו"ר הזקן]]. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט"{{הערה|מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא}}.
על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעשה[[בעש"ט ]] נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.
הרב [[שמעון גליצנשטיין]], חסיד חב"ד, (אביו של ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]) שהיה מזכירו של הרב קוק, סיפר שבהיותו בלונדון עם הרב קוק בימי הפסח, נכנס לחדר הלימוד של הרב קוק ומצא אותו צועד לארך החדר בהתרגשות. על השולחן היה מונח ספר "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן, כשהוא פתוח במאמרי שיר השירים.
כשראה הרב קוק את ר' שמעון, רמז לו לגשת לשולחן, והראה לו באצבעו על קטע במאמר "שחורה אני ונאוה" (השני), ואמר: "דא איז אפענע רוח הקודש!" (= כאן - רוח הקודש גלויה!)
{{הערה|מועדי הראי"ה (פרק כ"ו, עמ' שלה), מאת הרב משה צבי נריה, ששמע זאת מהרב גלינצשטיין.}}.
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק מ[[פרק ל"ב בתניא ]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.
===עם הרבי===
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}}. בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. באחת הרשימות של הרבי משנת תש"ד מוזכר{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}: "שקלא-וטריא [בזה] בספר משפט כהן להרב קוק דף שה".
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו ]] והרב [[אברהם שפירא ]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.
==הרבי והרצי"ה קוק==
כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי בכב[[כ"ג באדר ]] [[תשל"ד ]] (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי"{{הערה|(הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת [[תשנ"ב]]). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}.
הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי [[כ"ו אדר שני ]] [[תשמ"א]]. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל"{{הערה|"הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}}
==ביקורת==
