ת"ת בית ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשע"א]] ייסדו קבוצת הורים ב[[כפר חב"ד]] חיידר חדש שנקרא בשם '''החיידר החסידי''' - שם שליווה את החיידר לאורך השנים. המוסד נוהל על ידי הרב נועם דוד, והרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] היה ממנהליו הרוחניים.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] חל שינוי בניהול החיידר על ידי קבוצת הורים שביקשו שהחדר יתנהל כחדר חב"די וללא עירוב עם דרכו הייחודית של הרב יצחק פייביש גינזבורג. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם "החיידר החסידי" כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו [[חינוך על טהרת הקודש]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב [[אריה קירשנזפט]] והרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)|שלמה רייניץ]].  

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] שונה שמו של החיידר ל"בית חינוך ליובאוויטש" אם-כי הכינוי "החיידר החסידי" דבק בו בכל מהלך שנותיו של המוסד.

בשנת הלימודים [[תשע"ד]] למדו במוסד כ-50 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של [[בית הכנסת המרכזי כפר חב"ד]], במרתף [[בית מנחם]], וב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב]] ב[[שכונת לוי יצחק]].  

בשנת [[תשע"ה]] נוספו עוד אנשי צוות לחיידר והרב [[יצחק זאב ברנדלר]] ששימש עד אז כמנהל הכספים מונה למנכ"ל החיידר החדש והרים את החיידר לגבהים חדשים. בעקבות הגידול המשמעותי שחווה החיידר הוא שכן תקופה מסוימת במתחם [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]] באישור [[ועד כפר חב"ד]], אך בעקבות סכסוך משפטי בין מנהל בית ספר למלאכה לועד כפר חב"ד החיידר התפנה מהמקום, ולאחר זמן מה ובמאמצים רבים - בסוף שנת [[תשע"ה]] קבל החיידר מתחם-קבע ב[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה (הבוכרים)]] כשבזמן זה מנה החיידר באזור ה-70 תלמידים מכיתות א' ועד ז'. המתחם כלל כיתות לימוד, ספרייה קטנה, משרד, וחצר קטנה כאשר במהלך ההפסקות יצאו התלמידים לפארק - דשא גדול ששכן בצמוד למתחם החדש של החיידר ושימש ביום יום את ילדי הכפר.

בשנת [[תשע"ז]] פתח החיידר גם גני ילדים, ובשנת [[תשע"ח]] סגר מעגל והיו בו לראשונה בתולדותיו כיתות א' עד ח' כולל גני ילדים שמנו ביחד כ-140 תלמידים. כאשר כיתות א' - ה' נמצאות במתחם ב[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה]] וגני הילדים וכיתות ו' - ח' שכנו במבנה של מסעדת 770 בכפר חב"ד.  

החיידר המשיך להתפתח עד שבשנת [[תש"פ]] מנה החיידר כ-200 תלמידים, אך תנאי הלימוד בו היו קשים. המתחם באור שמחה היה קטן מלהכיל את כמות התלמידים ולחיידר לא היה "סמל מוסד" והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, דבר שיצר בעיות נוספות.

בעקבות הקשיים הרבים שעברו על תלמידי החיידר נוצר מצב בלי הפיך עבור חיידר בית חינוך ליובאוויטש. בלית-ברירה הוחלט על-ידי ועד ההורים של החיידר וחברי הועד על הקמת מוסד חדש שיקבל "סמל מוסד" מצד רשויות המדינה ולא יהיה קשור לחיידר הקודם. ואכן ב[[חודש חשוון]] [[תש"פ]] הודיעו לראשונה על הקמת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד]] שייפתח לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] ובית חינוך ליובאווטש נסגר רשמית{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]}}. בשנת הלימודים [[תשפ"א]] החל [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]] החדש את שנתו הראשונה עם כ-250 תלמידים שרובם עברו מהחיידר הקודם - בית חינוך ליובאוויטש - למוסד החדש. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה החיידר החדש כ-400 תלמידים.