9,215
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
צורת הקמץ היא כצורת ה[[פתח]] אך עם [[נקודה]] מתחתיה. רמזים רבים נאמרו בצורה זו{{הערה|ראה לקמן בפסקה [[#בחסידות]]}}. ישנם סידורים שבטעות צויירה בהם הקמץ כצורת קו מאוזן ומתחתיו קו מאונך, מה שכמובן טעות גמורה. | צורת הקמץ היא כצורת ה[[פתח]] אך עם [[נקודה]] מתחתיה. רמזים רבים נאמרו בצורה זו{{הערה|ראה לקמן בפסקה [[#בחסידות]]}}. ישנם סידורים שבטעות צויירה בהם הקמץ כצורת קו מאוזן ומתחתיו קו מאונך, מה שכמובן טעות גמורה. | ||
==הברתה== | ==הברתה== | ||
גם הברת הקמץ כך היא שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים{{הערה|[[אגרת הקודש | גם הברת הקמץ כך היא שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ה']]}}. כלל זה תקף דווקא לפי ההברה האשכנזית (ולפי הברת [[חסידי פולין]] הפה נקמץ לגמרי בצורה מעוגלת), אך לפי ההברה הספרדית הקמץ והפתח שוים (מה שמערער את נכונות הברה זו). ההברה התימנית לעומת זאת, שוה להברה האשכנזית הכללית (שבה דוברים חסידי חב"ד). | ||
כחלק מהחדשנות שבשפה ה[[עברית]] ה[[ציונות|ציונית]], נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. | כחלק מהחדשנות שבשפה ה[[עברית]] ה[[ציונות|ציונית]], נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. | ||