31,392
עריכות
←תרגום אונקלוס
| שורה 8: | שורה 8: | ||
התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | ||
לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. | לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה{{הערה|וראו רש"י בקידושין מט, א: "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרינן במגילה (דף ג) ושום שכל זה תרגום".}}. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. | ||
עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. | עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. | ||
אף שמעיקר הדין נכלל בתקנת הלימוד 'תרגום' כל מפרשי התורה, ובשל כך יוצאים ידי חובה בלימוד עם פירוש [[רש"י]] או כל פירוש אחר, נפסק להלכה שירא שמים יקרא דווקא את תרגום אונקלוס כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}. | אף שמעיקר הדין נכלל בתקנת הלימוד 'תרגום' כל מפרשי התורה, ובשל כך יוצאים ידי חובה בלימוד עם פירוש [[רש"י]] או כל פירוש אחר, נפסק להלכה שירא שמים יקרא דווקא את תרגום אונקלוס כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||