נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ"ט]] חוברת ג'.}}.

במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו"ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו"ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: "אוי רבי"!.

ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].

בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.

לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.