450
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]] | [[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]] | ||
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]] ומאחוריו עומד הרב חדקוב.]] | [[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]] ומאחוריו עומד הרב חדקוב.]] | ||
הרב חדקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך בתחילה בבית ספר יהודי מקומי. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגה, אם כי לא ברור אם היה בן 10 כיצד התקבל לישיבה, ושמות מוסדות החינוך בהם למד בריגא, לא התפרסמו עד עתה. ובתיעוד ההיסטורי על קהילת ריגה צויין כי לא היו קיימות ישיבות בריגה לפני מלחמת העולם הראשונה{{הערה|ש. דניאל, מחניים, גיליון ק"כ, מרחשוון תשכ"ט. הרב כברהם גודין, ביטאון חב"ד גיליון 33 עמוד 44}} וגירסא אחרת מובאת בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] - הרב חודקוב בגיל 16 היה תלמיד גימנסיה, אלא שהיה חריג בכך שלא נגע בזקנו {{הערה|[[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 275}}. ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ו"מחלקה 1", ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף{{הערה|כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. [https://col.org.il/news/145031 תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב ב"מחלקה 1" בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת [[מענדי קורטס]]] {{COL}}}}. | הרב חדקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך בתחילה בבית ספר יהודי מקומי. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגה, אם כי לא ברור אם היה בן 10 כיצד התקבל לישיבה, ושמות מוסדות החינוך בהם למד בריגא, לא התפרסמו עד עתה. ובתיעוד ההיסטורי על קהילת ריגה צויין כי לא היו קיימות ישיבות בריגה לפני מלחמת העולם הראשונה{{הערה|ש. דניאל, מחניים, גיליון ק"כ, מרחשוון תשכ"ט. הרב כברהם גודין, ביטאון חב"ד גיליון 33 עמוד 44}} וגירסא אחרת מובאת בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] - הרב חודקוב בגיל 16 היה תלמיד גימנסיה, אלא שהיה חריג בכך שלא נגע בזקנו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 275}}. ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ו"מחלקה 1", ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף{{הערה|כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. [https://col.org.il/news/145031 תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב ב"מחלקה 1" בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת [[מענדי קורטס]]] {{COL}}}}. | ||
ב"הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה{{הערה| כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", [[שבועון כפר חב"ד]] על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...}}. | ב"הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה{{הערה| כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", [[שבועון כפר חב"ד]] על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...}}. | ||
כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]{{מקור?}}. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל{{הערה|[[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]{{מקור?}}. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
תקופה מסויימת למד ב'תפארת בחורים' בראשות הגאון הרב יואל ברנצ'יק הי"ד מחשובי התלמידי חכמים ועסקנים בריגה, חתן הסבא מסלבודקה ובעבר כיהן כמשגיח ומגיד שיעור בישיבות ליטאיות {{הערה|[תולדות הרב יואל ברנצ'יק הי"ד - באתר האינטרנט תורתך לא שכחתי]}}. מסגרת לימודים בשעות הערב שהיתה נהוגה בקהילות יהודיות באירופה עבור נערים הלומדים בבתי ספר יהודים או עובדים. בשנים הבאות הוא היה אחראי על תפארת בחורים בראשות הרב ברנצ'יק. מציינים כי מונה לתפקיד האחראי בתקופת מלחמת עולם הראשונה{{הערה|ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12}}, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | תקופה מסויימת למד ב'תפארת בחורים' בראשות הגאון הרב יואל ברנצ'יק הי"ד מחשובי התלמידי חכמים ועסקנים בריגה, חתן הסבא מסלבודקה ובעבר כיהן כמשגיח ומגיד שיעור בישיבות ליטאיות {{הערה|[תולדות הרב יואל ברנצ'יק הי"ד - באתר האינטרנט תורתך לא שכחתי]}}. מסגרת לימודים בשעות הערב שהיתה נהוגה בקהילות יהודיות באירופה עבור נערים הלומדים בבתי ספר יהודים או עובדים. בשנים הבאות הוא היה אחראי על תפארת בחורים בראשות הרב ברנצ'יק. מציינים כי מונה לתפקיד האחראי בתקופת מלחמת עולם הראשונה{{הערה|ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12}}, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===שר החינוך הלטבי=== | ===שר החינוך הלטבי=== | ||
מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו ולימים ידידו ושותפו לעבודת המזכירות אצל אדמו"רי חב"ד - הרב [[ניסן מינדל]] מתאר כיצד דאג בכל דרך ליישם בבית הספר עקרונות חינוכיים{{הערה|סיפורים מחדר הרבי, עמוד 276}} תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו}}. | מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו ולימים ידידו ושותפו לעבודת המזכירות אצל אדמו"רי חב"ד - הרב [[ניסן מינדל]] מתאר כיצד דאג בכל דרך ליישם בבית הספר עקרונות חינוכיים{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 276}} תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו}}. | ||
הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' [[מרדכי דובין]]) {{הערה|אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] פרק הרב חדקוב. [[שמואל בוטמן]], הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית}}. | הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' [[מרדכי דובין]]) {{הערה|אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] פרק הרב חדקוב. [[שמואל בוטמן]], הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית}}. | ||
ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]]{{הערה|עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. סיפורים מחדר הרבי | ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]]{{הערה|עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
בעטרת זקנים{{הערה|תשס"א. פרק ג}}, נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה. | בעטרת זקנים{{הערה|תשס"א. פרק ג}}, נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
===השותף?=== | ===השותף?=== | ||
תיאור עבודתו לצד [[הרבי]] תועדה פעמים רבות בעיתונות - [[די אידישע היים]], [[דער מארגען זשורנאל]], [[ביטאון חב"ד]], [[כפר חב"ד]], [[בית משיח]], ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת [[ימי תמימים]] ובספר [[הקטר של הרבי]], ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] ותיאורים נרחבים פורסמו גם ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[אוצר החסידים (ספר)]] ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו ומוגדר בכל מקום כעבד מלך וחייל נאמן. | תיאור עבודתו לצד [[הרבי]] תועדה פעמים רבות בעיתונות - [[די אידישע היים]], [[דער מארגען זשורנאל]], [[ביטאון חב"ד]], [[כפר חב"ד]], [[בית משיח]], ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת [[ימי תמימים]] ובספר [[הקטר של הרבי]], ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים על ידי הסופר והעורך החב"די ר' [[מנחם זיגלבוים]], בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] ותיאורים נרחבים פורסמו גם ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[אוצר החסידים (ספר)]] ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו ומוגדר בכל מקום כעבד מלך וחייל נאמן. | ||
ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף [[כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים{{הערה|הרב חודקוב מוסף כפר חב"ד יא ניסן פג, שער פרק 6: "הרב חדקוב היה שותף מרכזי ומשמעותי בהקמת מפעל השלוחים"}}, שותף להכנת ספר [[היום יום]], שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש. | ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף [[כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים{{הערה|הרב חודקוב מוסף כפר חב"ד יא ניסן פג, שער פרק 6: "הרב חדקוב היה שותף מרכזי ומשמעותי בהקמת מפעל השלוחים"}}, שותף להכנת ספר [[היום יום]], שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
===הרבי על הקו=== | ===הרבי על הקו=== | ||
בספר סיפורים מחדר הרבי מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי,מה שנחשב לנדיר וחריג כי הרבי לא דיבר טלפונית עם חסידים. | בספר סיפורים מחדר הרבי מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי,מה שנחשב לנדיר וחריג כי הרבי לא דיבר טלפונית עם חסידים. | ||
הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי {{הערה|סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284}} | הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284}} | ||
===הוראות [[הרבי]] לאה"ק=== | ===הוראות [[הרבי]] לאה"ק=== | ||