שינויים

הבחינה הרמוזה בליל שבת רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו', שזהו בליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], כהמשך הפסוק - כי בו שבת וינפש, דהיינו שבחי' . - כלומר: שבחינת מהות עצמותו ית', ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם פנימית רצונו וחכמתו שהיה בצמצום מלאכה זו עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד קודם הצמצום הראשון.

על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - עי"ז על ידי זה דוקא חוזר ונמשך המשכה וברכה ו[[ברכה]] עליונה שנק' שנקרא ברכת הויה כו' - ביום השבת שנקרא ברכה, בראש הפנימית הנ"ל שהוא בפנימיות ד[[חסד]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש, וכמו שכתוב ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות דאור חוזר בתחלה בעצמותוכן היא גם המעשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.