31,557
עריכות
חפץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חפץ חסד
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הנביא במיכה אומר: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי '''חָפֵץ חֶסֶד''' הוּא", ועל פי קבלה{{הערה|שער הכוונות, דרושי ראש השנה, תשליך.}} הפסוק מקביל לי"ג מידות הרחמים, והמילים 'חפץ חסד' מקבילים למידה השישית. | הנביא במיכה אומר: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי '''חָפֵץ חֶסֶד''' הוּא", ועל פי קבלה{{הערה|שער הכוונות, דרושי ראש השנה, תשליך.}} הפסוק מקביל לי"ג מידות הרחמים, והמילים 'חפץ חסד' מקבילים למידה השישית. | ||
בתורת החסידות מוסבר שהמקור לבריאת העולם הוא מבחינת 'חפץ חסד'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&pgnum=95 אור התורה משפטים (שמות חלק ד') עמוד א'קסד].}}, וכפי הלשון המפורסמת של אדמו"ר המהר"ש במאמר אותו נהוג לחזור ב[[בר מצווה]]{{הערה|איתא במדרש תילים כ' חשון תרל"ד סעיף ב'.}}: "זהו שמתחיל | בתורת החסידות מוסבר שהמקור לבריאת העולם הוא מבחינת 'חפץ חסד'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&pgnum=95 אור התורה משפטים (שמות חלק ד') עמוד א'קסד].}}, וכפי הלשון המפורסמת של אדמו"ר המהר"ש במאמר אותו נהוג לחזור ב[[בר מצווה]]{{הערה|איתא במדרש תילים כ' חשון תרל"ד סעיף ב'.}}: "זהו שמתחיל ה[[עץ חיים]], כשעלה ב[[רצון פשוט|רצונו הפשוט]] להיטיב לברואיו, שזהו מצד [[טבע הטוב להטיב]], שהוא בחינת השפעת החסד, שנמשך מבחינת כי חפץ חסד, שהוא בחינת החסד שבחפץ הוי׳". | ||
בחינה זו, היא ברצון הפשוט העצמי שבעצמות אור אין סוף ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/146a.htm נר מצווה ותורה אור שער היחוד קמו, א].}}, אך הרבי מבאר שכיון שבחינה זו היא הראשית והמקור לבניין החסד שממנו נברא העולם, והיות שהיא ירידה עצומה שבאין ערוך לגבי עצמותו ומהותו יתברך, נקראת גם היא בשם בריאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/8/70.htm 'אשר ברא' אור לי"ד כסלו תשל"ט]. ושם שמקשר זאת עם הברכה שמברכים את החתן 'אשר ברא'.}}. | בחינה זו, היא ברצון הפשוט העצמי שבעצמות אור אין סוף ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/146a.htm נר מצווה ותורה אור שער היחוד קמו, א].}}, אך הרבי מבאר שכיון שבחינה זו היא הראשית והמקור לבניין החסד שממנו נברא העולם, והיות שהיא ירידה עצומה שבאין ערוך לגבי עצמותו ומהותו יתברך, נקראת גם היא בשם בריאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/8/70.htm 'אשר ברא' אור לי"ד כסלו תשל"ט]. ושם שמקשר זאת עם הברכה שמברכים את החתן 'אשר ברא'.}}. | ||