ישראל ברוך מליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''ישראל ברוך פוזנר'''{{הערה|על פי מציבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], [[עדן ציון]] (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר [[בית רבי]]) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}. היה צדיק נסתר אביו של [[אדמו"ר הזקן]].
רבי '''ישראל ברוך פוזנר'''{{הערה|על פי מציבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], [[עדן ציון]] (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר [[בית רבי]]) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}. אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר. נפטר בח' חשון תקנ"ב, בעיר סוליש שבהונגריה.


==תולדות חיים==
ר' ברוך, משמש כדמות ראשית בסיפורי הרבי הריי"צ שב"ספר הזכרונות". שם מספר הרבי על שנות ילדותו של ר' ברוך, נדודיו כבחור בעיירות שונות, ועד נישואיו. "ספר הזכרונות" לא מתאר את ההתרחשויות בסדר כרונולוגי, אלא באופן של סיפור עלילתי (שלפעמים התרחשויות שארעו עימו בגיל צעיר, מובאות לאחרי סיפורים עליו בגיל מבוגר יותר). הספר מתמקד בחיפושיו של ר' ברוך אודות הדרך הנכונה בעבודת ה', וכן בסיפורים שונים שארעו לו, או ששמע, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו.
נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמוהזקן)|רחל]] פוזנר{{הערה|לפי [[ספר הזכרונות]] משמע שנולד בשנת תפג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן}}


לאחר שאביו ואמו{{הערה|1=ברשימת היומן, עמוד שי"א משמע שאימו נפטרה כשאדמו"ר הזקן היה בן 5. ומה שכתוב בפנים על פי ספר הזכרונות.}} נפטרו, הוזמן על ידי דודו רבי קדיש שגר בעירו ןעל ידי סביו המפורסם רבי משה ממינסק<ref>לשעבר ראש קהילת פוזנא</ref> שיבואו לגור אצלו יחד עם אחותו מרת דבורה לאה, אך הוא החליט לנדוד על פני ערים ומקומות ולא לקבל נדבות משום אדם, אלא להתפרנס רק מיגיעת כפיו. <br>
==ילדותו==
כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר{{הערה|לפי [[ספר הזכרונות]] משמע שנולד בשנת תפג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן}}. והייתה לו אחות בשם דבורה לאה.
בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.
בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. לכן היה אביו ר' שניאור זלמן מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. וברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. וכן מעשים שאירעו באותה תקופה, נחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.  


בהגיעו ל[[עיירה]] [[ליאזנא]] החל לעבוד אצל גנן בשם [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|ר' אברהם]] בתור שומר הגן, והתברר לרבי ברוך שהג=גנן הינו למדן גדול במתפרנס רק מיגיע כפיו.
==נדודיו==
ברוך התייתם גם מאביו וגם מאימו{{הערה|1=ברשימת היומן, עמוד שי"א משמע שאימו נפטרה כשאדמו"ר הזקן היה בן 5. ומה שכתוב בפנים על פי ספר הזכרונות.}}, בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות. בויטבסק היתה לו דודה, בשם פריידא. שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. כפי המסופר שם, מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.
במשך שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם.
ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.
ב"ספר הזכרונות" מסופרים התרחשיות שונות שארעו עם ברוך בתקופת נדודיו, וסיפורים אשר שמע או ראה בתקופה זו. הרבי כותב שמאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו.
כפי המסופר שם, ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, חותנו לעתיד.
בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר וללמוד בישיבת דודו בויטבסק.


לקראת פסח רצה ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניסו אט אט למשפחתו כי רצה שייתחתן עם ביתו, אך ברוך פרש לגלות כי לא חפץ ליהנות מבני אדם. לאחר תקופה של בירורים מצאו ר' אברהם ב[[ויטבסק]] והציע לו את בתו [[רבקה (אם האדמו"ר הזקן) |רבקה]] לאישה ולאחר אישור אחותו מרת דבורה לאה דודתו מרת רחל הם נכתבו התנאים ושנתיים אחר כך נשאו {{הערה|כל זה על פי [[ספר הזכרונות]].}}. ונולד להם בנם שניאור זלמן, הוא [[אדמו"ר הזקן]].
==נישואיו==
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. כפי המסופר, הציג ברוך לחתנו מספר תנאים:
א.שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.
ב.שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.
ג.שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.
לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.
אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.
לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.
בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך, אבי כ"ק רבינו הזקן.  


הוא היה צדיק נסתר, כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".
==המשך תולדות חייו עד פטירתו==
אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".


==עבר להונגריה==
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה| פכ"ד }} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו"ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה| פכ"ד }} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו"ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.


112

עריכות

תפריט ניווט