16,080
עריכות
←הקהל ומועדי השנה: התחלת מקורות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←הקהל ומועדי השנה: התחלת מקורות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ב[[ראש השנה]] - מורה [[הרבי]], יש לנצל את ההזדמנות - שכל אחד יהא [[מלך]] לסביבתו - ינצל את התעוררות התשובה ולעשות [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]] רבים ככל האפשר. | ב[[ראש השנה]] - מורה [[הרבי]], יש לנצל את ההזדמנות - שכל אחד יהא [[מלך]] לסביבתו - ינצל את התעוררות התשובה ולעשות [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]] רבים ככל האפשר. | ||
ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה | ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה{{הערה|מפי השמועה.{{מקור}}}} | ||
כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ולראש השנה - כמו שב ראש השנה - בהמלכת המלך, [[בני ישראל]] ב"[[ביטול]]" ונהיים "נקודה אחת" להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - "ליראה את ה'". | כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ולראש השנה - כמו שב ראש השנה - בהמלכת המלך, [[בני ישראל]] ב"[[ביטול]]" ונהיים "נקודה אחת" להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - "ליראה את ה'". | ||
===צום גדליה=== | ===צום גדליה=== | ||
ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה. | ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק א', עמ' 90 ואילך.}}. | ||
====הקשר הרוחני==== | ====הקשר הרוחני==== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | [[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | ||
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | ||
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים. | *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק א', עמ' 167.}}. | ||
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל. | *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק א', עמ' 172.}}. | ||
====הושענא רבה==== | ====הושענא רבה==== | ||
ב[[הושענא רבא]] מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל, כהכנה להקהל בגאולה העתידה. | ב[[הושענא רבא]] מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל, כהכנה להקהל בגאולה העתידה{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק א', עמ' 285.}}. | ||
ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ||
מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש". | מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק א', עמ' 296.}}. | ||
כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | ||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]]. | וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]]. | ||
==במשך השנים== | ==במשך השנים== | ||
===[[תרצ"ב]]=== | ===[[תרצ"ב]]=== | ||