31,576
עריכות
מבחנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת ערך
(לכשירחיב ארחיב) |
(הוספת ערך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבחן לימודי''' נועד למדוד את מידת ידיעותיו של התלמיד, על מנת לשפר את הישגיו והצלחתו בלימוד, כשלצד זאת הוא יכול לשמש עבור הנהלת המוסד כדי לדעת את מידת ההצלחה של מוסרי השיעורים. | |||
מאז עלותו לכס הנשיאות, דרש הרבי עריכת מבחנים תקופתיים גם לבחורים בישיבות [[תומכי תמימים]] אף שהדבר לא היה נהוג בעבר, וביקש שתוצאות המבחנים ידווחו לו באופן סדיר, ואף התנה קבלת בחורים ליחידות ומתן מענה לשאלותיהם בכך שיעברו את המבחנים הנערכים על ידי הנהלת הישיבה. | |||
==התייחסות הרבי לעריכת מבחנים== | |||
הרבי דרש שיתקיימו בחינות תקופתיות לבחון את רמת הלימוד והידיעה בתורה הן בכמות והן באיכות אצל כל אחד ואחד מהתלמידים{{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 171.}}. | |||
באגרת שנשלחה [[מזכירות הרבי]] ב[[י' כסלו]] [[תשכ"א]]{{הערה|דעם רבינ'ס קינדער עמוד סב.}} נשלחה ההוראה: "מטרת הבחינות האמורות היא כדי לדעת ברור את מצבו של כל נבחן בלימודו, ומתאים לזה - צריכות הבחינות להיות לשמן, באופן שאין מרחמים בבחינה ואין שום תלמיד פטור ממנה". | |||
באגרת נוספת שנשלחה לראש ישיבת תורת אמת הרב [[משה אריה לייב שפירא]] כתב הרבי: "'''להרבות''' בבחינת התלמידים – בחינות '''עיוניות''' המחדדות את כשרונות התלמידים – כי חפצי ורצוני אשר התלמידים שי' יהיו למדנים במדה גדולה"{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122546 תצלום המכתב באתר בית המכירות קדם].}}. | |||
על מנת למנוע מצב בו הרב האחראי על לימודיו של התלמיד 'מעגל פינות' ומקל עליו את הבחינה, ביקש הרבי שהבחינה תהיה על ידי אחד הרבנים שלא אחראים באופן ישיר על לימודו של הבחור{{הערה|שם=תשכד|שיחות קודש תשכ"ד עמוד 564.}}. | |||
אף שבנוגע למועדי הבחינות השאיר הרבי את הברירה בידי הנהלת הישיבה, קבע הרבי שבסיום תקופת הלימודים השנתית צריך להתקיים מבחן בנגלה ובחסידות, והשווה זאת לחשבון נפש הכללי שעל האדם לעשות בסיום השנה{{הערה|שם=תשכד}} | |||
בנוסף הרבי קבע, שעל מנת שלא תהיה זו בדיקה בלבד, אלא בחינה המביאה תועלת, על הרבנים לשבת עם התלמידים ולבדוק יחד מה לא היה כראוי במבחן ומה ניתן לשפר להבא כדי שתוצאות המבחן יהיו טובות יותר{{הערה|אגרות קודש חלק י"S עמוד 449. שיחות קודש תשכ"ד עמוד 564.}}. | |||
הרבי ביקש שידווחו לו על תוצאות הבחינה וביאר שהדבר מוסיף ב[[התקשרות]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד 191.}}, ואף ביקש שכל אחד מהנבחנים יתן רשות לרב שבוחן אותו להודיע לרבי על תוצאות הבחינה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 239.}}. | |||
הרבי התייחס באופן פומבי לטענות על כך שבעבר לא היה נהוג לערוך בחינות בתומכי תמימים, והשיב שכיון שבימינו יש לבחורים נסיונות שלא היו בעבר, צריך גם להוסיף כנגד זה רעיונות חדשים לחיזוק ועידוד לימוד התורה, וכאשר תלמיד יודע שהוא עומד לבחינה בעוד זמן קצוב ותוצאות הבחינה ידווחו הלאה - זה ישפיע עליו בהכרח, וביקש שאף אחד לא ינסה להתחמק בתירוצים ותואנות שווא, ועדיף שתוצאות הבחינה יהיו גם בכתב{{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 171.}}, ובהמשך לשיחה זו, כאשר הגיעו אל הרבי תוצאות הבחינות, הביע הרבי בפומבי את תמיהתו על כך שקיבל דיווח שהתלמיד 'לא היה מוכן לבחינה', דבר מופרך אצל תלמיד ישיבה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 245.}}. | |||
בשנים בהן קיבל הרבי בחורים ל[[יחידות]] פרטית, הסדר היה שהבחור צריך להיכנס עם פתק מהנהלת הישיבה בה דייוח על תוצאות המבחנים שלו וכללות מצבו, וכאשר היתה תקופה בה חלה חלישות בעניין והדבר לא השתנה על אף הפצרות הרבי, התבטא הרבי בצורה חריפה שתלמיד שלא ייבחן - לא יכניס אותו ליחידות, ואף לא יענה בכתב על המכתבים שישלח{{הערה|שיחת קודש תשכ"ד עמוד 564. וראו גם על דרך זה דעם רבינ'ס קינדער עמוד סב ממענה הרבי להנהלת הישיבה בשנת תשי"ג.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||