39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב '''ישראל גרוסמן''' נולד ב[[ירושלים]] העתיקה, בה' מר [[חשוון]] [[תרפ"ג]]. בצעירותו למד הרב גרוסמן בישיבתו של הגאון הרב יוסף צבי דושינסקי שהיה לימים הגאב"ד של העדה החרדית. הרב דושינסקי חיבבו והועידו לגדולות. בהמשך עבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי משה ברנשטיין ע"ה. הרב גרוסמן היה מהתלמידים הראשונים של הישיבה והיה יד ימינו של ראש הישיבה. | הרב '''ישראל גרוסמן''' נולד ב[[ירושלים]] העתיקה, בה' מר [[חשוון]] [[תרפ"ג]]. בצעירותו למד הרב גרוסמן בישיבתו של הגאון הרב יוסף צבי דושינסקי שהיה לימים הגאב"ד של העדה החרדית. הרב דושינסקי חיבבו והועידו לגדולות. בהמשך עבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי משה ברנשטיין ע"ה. הרב גרוסמן היה מהתלמידים הראשונים של הישיבה והיה יד ימינו של ראש הישיבה. | ||
הוא היה חסיד קרלין נלהב, דבוק ברבו האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. כשהגיע האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין לביקור בארץ הקודש בשנת תרצ"ט וראה את הבחור החסיד הצעיר, התפעל מכשרונותיו ושקידתו המופלאה והתבטא אודותיו: "ישראל אשר בך אתפאר". | הוא היה חסיד קרלין נלהב, דבוק ברבו האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. כשהגיע האדמו"ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]] לביקור בארץ הקודש בשנת תרצ"ט וראה את הבחור החסיד הצעיר, התפעל מכשרונותיו ושקידתו המופלאה והתבטא אודותיו: "ישראל אשר בך אתפאר". | ||
לפני חתונתו נבחן בהצלחה רבה על כל הש"ס אצל ראב"ד העדה החרדית הרב ראובן בענגיס. בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נשא לאישה את הרבנית גיטה פערל, בתו של הרב יוסף גוטפרב. הרבנית עמדה לימינו כל ימיו במפעליו להרבצת התורה והיראה ובחינוך הדור המפואר שזכו להעמיד. | לפני חתונתו נבחן בהצלחה רבה על כל הש"ס אצל ראב"ד העדה החרדית הרב ראובן בענגיס. בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נשא לאישה את הרבנית גיטה פערל, בתו של הרב יוסף גוטפרב. הרבנית עמדה לימינו כל ימיו במפעליו להרבצת התורה והיראה ובחינוך הדור המפואר שזכו להעמיד. | ||
התמדתו בלימוד הקנתה לו כבר בצעירותו שם של למדן בעל שיעור קומה; משום כך, עוד בהיותו אברך כבן עשרים, זכה לקביעות שיעור יומי בחברותא עם האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל. בשנת [[תש"ח]], והוא בן 25 בלבד, מינהו האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים. | התמדתו בלימוד הקנתה לו כבר בצעירותו שם של למדן בעל שיעור קומה; משום כך, עוד בהיותו אברך כבן עשרים, זכה לקביעות שיעור יומי בחברותא עם האדמו"ר רבי [[שלמה גולדמן]] מזוויעהל. בשנת [[תש"ח]], והוא בן 25 בלבד, מינהו האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב]] מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים. | ||
בשנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, שקד על לימודו בישיבה בשעות היום, ואילו בלילות למד בחברותות עם גדולי תלמידי החכמים בירושלים. | בשנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, שקד על לימודו בישיבה בשעות היום, ואילו בלילות למד בחברותות עם גדולי תלמידי החכמים בירושלים. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
בפועל, כיהן הרב גרוסמן הן כראש ישיבה והן כמשגיח, כשהוא משקיע את כל כוחו ומרצו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית. הנהלת הישיבה היתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי. | בפועל, כיהן הרב גרוסמן הן כראש ישיבה והן כמשגיח, כשהוא משקיע את כל כוחו ומרצו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית. הנהלת הישיבה היתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי. | ||
זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הרבי כתב לו על כך באגרת מתחילת תמוז תשי"ח: | זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הרבי כתב לו על כך באגרת מתחילת תמוז [[תשי"ח]]: | ||
בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת"ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו ([[אגרות קודש]] חלק יז אגרת ו'שסו). | בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת"ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו ([[אגרות קודש]] חלק יז אגרת ו'שסו). | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
במקביל לעבודתו בישיבות חב"ד וקרלין, עסק רבות בדיני ממונות - "חושן משפט", דיני שכנים, תיווך, שכירות דירה, ירושות ועוד. במשך שנים רבות כיהן כדיין בבתי דין לממונות, בפתח תקווה ובירושלים, ופסקיו קנו להם שם חשוב בכל רחבי תבל. | במקביל לעבודתו בישיבות חב"ד וקרלין, עסק רבות בדיני ממונות - "חושן משפט", דיני שכנים, תיווך, שכירות דירה, ירושות ועוד. במשך שנים רבות כיהן כדיין בבתי דין לממונות, בפתח תקווה ובירושלים, ופסקיו קנו להם שם חשוב בכל רחבי תבל. | ||
חלק מפסקיו החשובים העלה על הכתב, והוציא בספרים החשובים הנקראים בשם: "הליכות ישראל", "משכנות ישראל", "נצח ישראל" ו"אורח ישראל". חידושיו ופסקיו בדיני חושן משפט, הם נר לרגליהם של הדיינים בבתי הדין לדיני ממונות, ומשמשים את מורי ההוראה בישראל. הרב טוביה וייס שליט"א, גאב"ד העדה החרדית, אמר בהספידו את הרב גרוסמן, כי במשך עשרות שנים נעזר תדיר בספריו המצויינים, שהמירו את הלכות "חושן משפט" הסבוכות לדינים אקטואליים לימינו. | חלק מפסקיו החשובים העלה על הכתב, והוציא בספרים החשובים הנקראים בשם: "הליכות ישראל", "משכנות ישראל", "נצח ישראל" ו"אורח ישראל". חידושיו ופסקיו בדיני חושן משפט, הם נר לרגליהם של הדיינים בבתי הדין לדיני ממונות, ומשמשים את מורי ההוראה בישראל. הרב [[טוביה וייס]] שליט"א, גאב"ד העדה החרדית, אמר בהספידו את הרב גרוסמן, כי במשך עשרות שנים נעזר תדיר בספריו המצויינים, שהמירו את הלכות "חושן משפט" הסבוכות לדינים אקטואליים לימינו. | ||
מומחיותו בדיני ממונות, הביאו רבים לשחר לפתחו על מנת שישמש כבורר במחלוקות סבוכות. גם כאשר נחלש בשנים האחרונות, הגיעו אליו רבים על מנת שיפשר ביניהם. | מומחיותו בדיני ממונות, הביאו רבים לשחר לפתחו על מנת שישמש כבורר במחלוקות סבוכות. גם כאשר נחלש בשנים האחרונות, הגיעו אליו רבים על מנת שיפשר ביניהם. | ||