הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 237 בתים ,  10 במרץ 2010
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.
על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.


== הריי"צ בביקור בכותל ==
== אדמו"ר הריי"צ בביקור בכותל ==
מיד למחרת בואו של האדמו"ר הריי"צ לארץ, למרות המסע הארוך והתשישות מן הביקורים הרבים, הזדרז הרבי הריי"צ ללכת לכותל המערבי. נתאר את המסע כפי שנשמע מכתביו של הרב גליצשטיין:


בשעה חמש אחר הצהריים יצא הרבי מבית המלון אל הכותל המערבי. השמועה על בואו הצפוי של הרבי לכותל המערבי, עשתה כנפיים, ומכל העיר נהרו קבוצות-קבוצות לכותל המערבי כדי לראות את הרבי במקום הקודש, להקשיב לשיח תפילתו הקדושה אותה ישפוך אצל שריד המקדש.
אדמו"ר הריי"צ, בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.
 
בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב שמעון גליצנשטיין (וכאן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] ב[[בית משיח]]):


בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.
בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.


מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' יוסף שמוטקין. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".
מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' [[יוסף שמוטקין]]. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".


"בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.  
בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.  


והרבי – שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם – הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש נשמה וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים".
והרבי – שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם – הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש נשמה וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.


בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי תהלים במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.
בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי תהלים במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.
שורה 45: שורה 46:
משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".
משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".


"באותן כמה שעות" – מסכם הרבי – "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"...<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>
"באותן כמה שעות" – מסכם הרבי – "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"...<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח ע"פ יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]</REF>


== ראה עוד ==
== ראה עוד ==
1,637

עריכות

תפריט ניווט