3,766
עריכות
←קשריו עם הרבי
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשולי [[מכתב כללי פרטי]] הנושא את התאריך [[ראש חודש ניסן]] [[תשל"ג]] שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותב הרבי: {{ציטוטון|בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור}}{{הערה|המכתב נדפס בסדרת [[אגרות קודש]].}}. | בשולי [[מכתב כללי פרטי]] הנושא את התאריך [[ראש חודש ניסן]] [[תשל"ג]] שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותב הרבי: {{ציטוטון|בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור}}{{הערה|המכתב נדפס בסדרת [[אגרות קודש]].}}. | ||
ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי במסדרון בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים.}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר ב[[חסידות]] על ייחודיותה של [[ברכת כהנים]] על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב [[יוסף העכט]] את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים ב[[שמחת תורה]] ב[[מוסף]], הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך [[משה]] איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"{{הערה|[https://col.org.il/news/138662 בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}. | ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי במסדרון בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים.}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר ב[[חסידות]] על ייחודיותה של [[ברכת כהנים]] על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות, והרבי ביקש מהרב קוק שיברכו בברכת כהנים. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב [[יוסף העכט]] את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים ב[[שמחת תורה]] ב[[מוסף]], הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך [[משה]] איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"{{הערה|[https://col.org.il/news/138662 בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}. | ||
כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם ה[[מרא דאתרא]] - רב העיר הרב קוק, אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה{{הערה|על פי דברי ר' [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו.}}. בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב [[שלמה גלעדי]], שעוד קודם לכן שימש כ[[מורה צדק]] בקהילה, והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי. | כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם ה[[מרא דאתרא]] - רב העיר הרב קוק, אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה{{הערה|על פי דברי ר' [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו.}}. בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב [[שלמה גלעדי]], שעוד קודם לכן שימש כ[[מורה צדק]] בקהילה, והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי. | ||