|
|
| (10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;" align=" center;" |
| | |- |
| | |style="(c): chalukat kontresim; padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=5>ערך זה נמצא במרחב האישי שלי לכן לפי [[חב"דפדיה:דף משתמש#דפי משתמש שאינם שלך|כללי חב"דפדיה]] אסור למשתמשים אחרים לערוך ערך זה כלל וכלל! |
| | להרחבה בנושא זה ראו ב[[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם/פיצול בחבד|דף השיחה]]</font> |
| | |} |
| {{הפיצול בחב"ד| | | {{הפיצול בחב"ד| |
| |שם=התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד) | | |שם=התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד) |
| שורה 14: |
שורה 19: |
| |[[נצחיות חייו של נשיא הדור]] | | |[[נצחיות חייו של נשיא הדור]] |
| }} | | }} |
| '''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הדבר התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]], במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו הרשמי של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]]. | | '''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מאורע שהתרחש בתוצאה להסתתרות הרבי מעיננו בג' תמוז תשנ"ד בעקבות המאורע נוצרו שני ענפים חדשים בחב"ד: "המתון" וה"משיחיסטי". |
| | |
| | לאורך השנים ניסו שני הצדדים להגיע לאחדות אבל בעקבות כשלים רבים דבר זה עדיין לא נוצר, רבים מעריכים כי איחוד זה יקרה רק בהתגלותו של הרבי בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|עקב כך שאתר זה מאמין כי הרבי חיי וקיים לנצח נצחים נתייחס בערך זה לרבי באופן כזה שייכבד את שמו וללא תארים אשר מורדים בשיחות שמסר לאורך השנים}}. |
| | |
|
| |
|
| במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.
| |
|
| |
|
| ==רקע== | | ==רקע== |
| ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.
| |
|
| |
|
| ==חב"ד ליובאוויטש והפיצול== | | ==חב"ד ליובאוויטש והפיצול== |
| [[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.
| |
|
| |
|
| מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .
| | ==הענפים השונים שנפתחו== |
| | לאחר ההסתתרות חלה תחושת בלבול בקרב החסידים בנוגע לזהות העכשוית של הרבי ובעקבות מחלוקות רבות קמו שני ענפים וישנם אף אומרים שלושה: |
|
| |
|
| מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
| | ===הענף המתון=== |
| | הענף המתון, הוא הענף אליו משתייכים רוב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. |
|
| |
|
| עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
| | בענף עצמו ישנם כמה סוגי דרגות, ובפועל הענף כולו טוען שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] קרה לא אחר מאשר [[הסתלקות]], אנשי הענף טוענים כי אין להתכחש למציאות אשר ראינו אך עם זאת הרבי ממשיך להנהיג את חב"ד בצורה רוחנית שאינה מוסברת ומורשתו עדיין קיימת ופועלת. |
|
| |
|
| ==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==
| | רוב המוסדות והארגונים של חב"ד אשר רובם הוקמו בתחילת נשיאותו של הרבי מוחזקים בידי אנשי הענף ולצורך כך אנשי הענף מנהלים מאבק נרחב עם אנשי הזרם המשיחיסטי בעניין מעמדם של הארגונים והמוסדות השונים. |
|
| |
|
| שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:
| | ===הענף המשיחיסטי=== |
| | הענף המשיחיסטי הוא הענף השני בגדלו בחב"ד. |
|
| |
|
| ===הענף המתון===
| | הענף דוגל בשיטה בה הרבי - נשיא הדור אינו יכול להסתלק מהעולם, זאת לאור שיחותיו החוזרות והנשנות אותם אמר הרבי במשך השנים. |
| הענף המתון, הוא הענף אליו משתייכים רוב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.
| |
|
| |
|
| בענף עצמו ישנם כמה סוגי דרגות, ובפועל הענף כולו טוען שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] קרה לא אחר מאשר [[הסתלקות]].
| | בנוסף, ענף זה מפרסם בגלוי את זהותו של הרבי כמשיח ואת היותו חי וקיים לנצח. |
|
| |
|
| ===הענף המשיחיסטי===
| | אנשי הענף מאמינים כי הכל זה נסיון של הדור האחרון ובמהרה בימנו הרבי יתגלה ויוביל אותנו לגאולה. |
|
| |
|
| | במשך השנים עקב הצורך הרב הענף הקים לעצמו מוסדות וארגונים שונים אשר דומים במהותם לארגונים שקיימים אך עקב התנגדות מוחלטת של מנהלי הארגונים הממסדיים אנשי הענף הקימו ארגונים דומים כדי להילחם בתופעה ולתת מקום שבו יוכלו להיות כלל חסידי חב"ד באשר הם. |
|
| |
|
| ===הענף האמצעי=== | | ===הענף האמצעי=== |
| שורה 46: |
שורה 54: |
|
| |
|
| יש המגדירים אותו כאגף נוסף בענף המתון של חסידות חב"ד. | | יש המגדירים אותו כאגף נוסף בענף המתון של חסידות חב"ד. |
| | |
| | ==הקריאות והנסיונות לאחדות== |