16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירה, קידוד קישורים) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפארת ישראל.jpg|ממוזער|הרב ישראל ליפשיץ]] | |||
רבי '''ישראל ליפשיץ''' ([[תקמ"ב]] - [[ג' תשרי]] [[תרכ"א]]) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות. | רבי '''ישראל ליפשיץ''' ([[תקמ"ב]] - [[ג' תשרי]] [[תרכ"א]]) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות. | ||
שורה 5: | שורה 6: | ||
הרב ליפשיץ כתב את הפירוש "תפארת ישראל" על ה[[משנה]]. בסוף כל פרק במשנה הוא כתב סיכומים של דיני ההלכות הנלמדים מהפרק. הספר הודפס על ידי בנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ. סביב דרשתו "אור החיים" המופיעה בספר נסב פולמוס נרחב, מאחר שנטען כי עירב בה השקפות שאינם קבילים ב[[יהדות]], ואף רבי אלעזר הכהן מפולטוסק ביקש מבנו שישמיט את הדרשה הזאת מהספר. | הרב ליפשיץ כתב את הפירוש "תפארת ישראל" על ה[[משנה]]. בסוף כל פרק במשנה הוא כתב סיכומים של דיני ההלכות הנלמדים מהפרק. הספר הודפס על ידי בנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ. סביב דרשתו "אור החיים" המופיעה בספר נסב פולמוס נרחב, מאחר שנטען כי עירב בה השקפות שאינם קבילים ב[[יהדות]], ואף רבי אלעזר הכהן מפולטוסק ביקש מבנו שישמיט את הדרשה הזאת מהספר. | ||
==יחס הרבי== | ==יחס הרבי== | ||
[[הרבי]] כתב אודות | [[הרבי]] כתב אודות מאמרו של הרב ליפשיץ "אור החיים": "שכוונתו היתה רצוי' לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5449.htm?q=תפארת%20ישראל אגרות קודש, כרך ט"ו, אגרת ה'תמט].}}. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] נכנס הרב [[אשר ששונקין]] ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש: "בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש: "אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | בשנת [[תשכ"ו]] נכנס הרב [[אשר ששונקין]] ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש: "בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש: "אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"א]][[קטגוריה:פרשני המשנה]][[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"א]][[קטגוריה:פרשני המשנה]][[קטגוריה:רבנים]] |