משה פיינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לרב דוד פיינשטיין מצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד (הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5) .

בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות בריה"מ, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדשה. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין והגבאים" (תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא).

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להלחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נבלה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמש אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהם, ועימם נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]] לא פחות מבחור בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו],  עמוד 84}}.

*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31-48.