שיחת משתמש:מנחם מענדל לוי - יחי המלך המשיח!: הבדלים בין גרסאות בדף

ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להישפט עימו בחודש זה {כלומר חודש אדר} כיון שהוא מסוגל להצלחה. {סעיף א}

ג. ביום י''ד וט''ו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהפסד ותענית {סימן קמב, סעיף י}

ד. ביום י''ד { ורצוי גם בט''ו} אדר ראשון מרבים קצת בסעודה. {סימן קמב, סעיף י}

ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו {=נאספו} היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם {להתגונן} ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך, ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבנו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם עז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י''ג אדר.{סעיף ב}

יא. מי ששכח ואכל ביום חמישי - יתענה ביום ששי, שנים עשר באדר.{סעיף ג}

יב. נוהגין ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר לצורך קורבנות הציבור בזמן שבית המקדש היה קים.{סעיף ה}

יד. את מחצית השקל נותנין בערב לפני קריאת המגילה, ומחלקין אותן לעניים. {סעיף ה}