רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה כללית
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] בזיווג שני, מכונה האמא של [[ליובאוויטש]].
[[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של [[ליובאוויטש (עיירה)#תקופת אדמו"ר הצמח צדק|החצר ליובאוויטש]], רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע ממנה, כשהוקמה [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים ליובאוויטש]], נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה.


==ימי קטנותה==
==ימי קטנותה==
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תר"ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב"ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.
בשנת [[תר"ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב"ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.


בשנת [[תר"ה]] חלתה אימה ובי' [[אדר]] [[תר"ו]] נפטרה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש [[מנחם אב]] [[תר"ו]] סבתה, [[הרבנית שיינא]] אספה אותה ואת אחותה [[צביה גיטל למפרט]] וגידלה אותם בביתה.
בשנת [[תר"ה]] חלתה אימה ובי' [[אדר]] [[תר"ו]] נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש [[מנחם אב]] [[תר"ו]] סבתה, [[הרבנית שיינא]] אספה אותה ואת אחותה [[צביה גיטל למפרט]] וגידלה אותם בביתה.


==שידוכה ונשואיה==
==שידוכה ונשואיה==


ב[[ח' בסיוון]] [[תר"ח]] נשא [[אדמו"ר המהר"ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
ב[[ח' בסיוון]] [[תר"ח]] נשא [[אדמו"ר המהר"ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה [[הרבנית שיינא]] לחתנה [[אדמו"ר הצמח צדק]], בקשה לשדך את בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה.
 
אך כעבור שלושה חודשים נפטרה.
בעקבות כך [[הרבנית שיינא]] שלחה שליח לחתנה, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותיה היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.


בשנת [[תר"ט]], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות.
בשנת [[תר"ט]], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות.
שורה 24: שורה 21:
במהלך הדיונים נזכר [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.
במהלך הדיונים נזכר [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.


על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות.
על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן.
 
כאשר נודע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהם ר' אהרן.


כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה.
כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.


בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר [[הצמח צדק]] קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאד לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב.
בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר [[הצמח צדק]] קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב.
עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר [[מהר"ש]] ברוב עם ובפאר גדול.
עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר [[מהר"ש]] ברוב עם ובפאר גדול.


שורה 39: שורה 34:
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]].
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]].


יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ב[[רוחניות]], הפקיד אדמו"ר הצמח צדק את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}.
יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית חיה מושקא ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}.


בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}.
בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}.
188

עריכות