רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תמונת הרמב"ם
| שורה 143: | שורה 143: | ||
אך היא לא היחידה, ישנן עוד כמה וכמה תמונות המיוחסות כדיוקן הרמב"ם. גדלותו של הרמב"ם ופרסומו בכל העולם, היהודי והלא-יהודי, יצרו את הצורך, וציירים אלמוניים ניסו את כוחם שוב ושוב. חוקרים מונים למעלה מ-7(!) ציורים ודימויים שונים לרמב"ם, שמתוכם הדיוקן הנפוץ הוא המקובל והמכובד ביותר. | אך היא לא היחידה, ישנן עוד כמה וכמה תמונות המיוחסות כדיוקן הרמב"ם. גדלותו של הרמב"ם ופרסומו בכל העולם, היהודי והלא-יהודי, יצרו את הצורך, וציירים אלמוניים ניסו את כוחם שוב ושוב. חוקרים מונים למעלה מ-7(!) ציורים ודימויים שונים לרמב"ם, שמתוכם הדיוקן הנפוץ הוא המקובל והמכובד ביותר. | ||
''''''תבליט דיוקנו של הרמב"ם באולם הכניסה לבית הקונגרס האמריקאי.'''''' | |||
התבליט נעשה בשנת 1953, והוא אחד מבין 23 תבליטים )ובהם גם תבליט של משה רבנו) המוצגים, כמי שעבודתם הייתה אבן יסוד לחוקה האמריקאית. בתבליט זה נראה הרמב"ם בדמות פילוסוף יווני, דבר שהתורה אוסרת לעשות אותו, כפי שאומר הרמב"ם עצמו בספר משנה תורה: | |||
אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶם, לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" (ויקרא כ,כג), וְנֶאֱמַר: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (שם יח,ג), וְנֶאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" (דברים יב,ל) – הַכֹּל בְּעִנְיָן אֶחָד הוּא מַזְהִיר: שֶׁלֹּא יִדַּמֶּה לָהֶם, אֶלָּא יִהְיֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי מֻבְדָּל מֵהֶם וְיָדוּעַ בְּמַלְבּוּשׁוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים" (ויקרא כ,כו). לֹא יִלְבַּשׁ בַּמַּלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶן, וְלֹא יְגַדֵּל צִיצִית כְּמוֹ צִיצִית רֹאשָׁם…" (ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יא,א). | |||
את התבליט ניתן לראות כאן | |||
'''פסלו של הרמב"ם ליד ביתו בעיר הולדתו בקורדובה שבספרד''' | |||
הפסל נעשה בשנת 1935 (כמוצג במלאות ב800 שנה להולדתו, אף על פי שסביר להניח שנולד בשנת 1138 ולא בשנת 1135). גם כאן, למרבה האירוניה, לא ייתכן שנעשה פסל שלו בחייו, שהרי התורה אוסרת גם עשיית פסל אדם אפילו לנוי, מפני שיש בזה משום ביטוי לעבודה זרה. וזה לשון הרמב"ם בעניין זה: | |||
אָסוּר לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹאי וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ,יט), כְּלוֹמַר צוּרוֹת שֶׁלְּכֶסֶף וְשֶׁלְּזָהָב שֶׁהֵן לְנוֹאי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בָּהֶן הַטּוֹעִים וִידַמּוּ שֶׁהֵם לַעֲבוֹדָה. וְאֵין אָסוּר לָצוּר לְנוֹאי אֶלָּא צוּרַת הָאָדָם בִּלְבַד." (הלכות עבודה זרה ג,י). | |||
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]: | במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]: | ||