|
|
| שורה 18: |
שורה 18: |
| *'''שביעי''' - דיני [[בכור]] [[צאן]] ו[[בקר]]. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו. מוזכרים גם שלושת הרגלים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. | | *'''שביעי''' - דיני [[בכור]] [[צאן]] ו[[בקר]]. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו. מוזכרים גם שלושת הרגלים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. |
|
| |
|
| ==התורת החסידות==
| |
| [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ט עמ' 106 ואילך}} מקשה על הפסוק "הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב" שהרי הדין הוא "מי שנתחייב בשתי
| |
| מיתות נדון בחמורה"{{הערה|רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד ה"ד}},
| |
| וא"כ, מדוע דינם של אנשי עיר הנדחת שעבדו ע"ז
| |
| הוא "בסייף", הרי יחיד "העובד כוכבים . . נסקל"
| |
| {{הערה|רמב"ם הל' ע"ז פ"ג ה"א}}, ולפ"ז אף שדינם של
| |
| אנשי עיר הנדחת הוא "בסייף", מ"מ, מכיון שאם
| |
| עבדו ע"ז דינם בסקילה, היו צריכים להיות "נדון
| |
| בחמורה" – בסקילה, כי "סקילה חמורה מן השריפה
| |
| ושריפה חמורה מן הסייף"{{הערה|רמב"ם הל' סנהדרין שם}}?
| |
| ויש לומר הביאור בזה:
| |
| ענשם של אנשי עיר הנדחת אינו מצד זה שעל
| |
| כל יחיד ויחיד חל חיוב מיתה פרטי - "סייף", אלא
| |
| על "יושבי העיר" ביחד, שכאשר חל עליהם גדר
| |
| "עיר הנדחת" – נעשו בגדר "צבור" של עובדי ע"ז,
| |
| ופקע מהם דינם כיחידים.
| |
| ומעתה יובן מה שענשם בסייף, כי אין כאן גדר
| |
| "מי שנתחייב שתי מיתות", כי כאשר נעשו יושבי
| |
| העיר בגדר "עיר הנדחת", ונצטרפו ל"ציבור"
| |
| עובדי ע"ז, פקע מהם חיוב סקילה שהי' חל עליהם
| |
| מצד היותם יחידים שעובדים ע"ז, וחל עליהם שם
| |
| חדש של יושבי "עיר הנדחת", שעל יושבי עיר זו
| |
| חל רק חיוב סייף בלבד.
| |
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |
| *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=158 רעיונות לפרשת ראה] - {{חב"ד בישראל}} | | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=158 רעיונות לפרשת ראה] - {{חב"ד בישראל}} |