פרשת בא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,309 בתים ,  21 ביולי 2021
הסרה כאמור באולם
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרה כאמור באולם)
שורה 18: שורה 18:
*'''שביעי''' - אנו קוראים על מצוות [[פדיון הבן]] וכן על [[מצוות תפילין]].
*'''שביעי''' - אנו קוראים על מצוות [[פדיון הבן]] וכן על [[מצוות תפילין]].


==בתורת החסידות==
[[הרבי מליובאוויטש]] מביא{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"ו עמ' 61 ואילך}} שבמנחת חינוך{{הערה|מצוה כג}}חקר אם אפשר לערוף
פטר חמור של חבירו, ודן בזה מצד היזק ממון
חבירו. ועדיין יש לעיין בזה, שהרי כתב רש"י
{{הערה|בכורות י, ב}} "לפיכך יופסד ממונו, יכפוהו ב"ד
לעורפו לאחר שלשים", ואם כך, לכאורה יש מקום
לומר שלאחר שלשים יום מותר לערוף פטר חמור
חבירו שהרי אין בזה דין מזיק ממון חבירו, כי בין
כך אין ביד הבעלים לפדותו ויכפוהו ב"ד לעורפו.
ויש לפשוט מיהא שיטת רש"י בזה מדיוק לשונו
כאן שכתב "לפיכך יפסיד ממונו" שלא כלשון
הברייתא{{הערה|בכורות שם}} "יופסד ממונו" או כלשון
המכילתא "נכסיו יאבדו":
החילוק בין "יופסד ממונו" ל"יפסיד ממונו"
הוא ד"יופסד ממונו" קאי על החפצא ד"ממונו",
דהיות שגרם שיופסד ממון הכהן לכן גם ממונו
נפסד, והוא ע"ד חיוב תשלומין; משא"כ "יפסיד
ממונו" קאי על הגברא, שהוא צריך להפסיד ממונו.
ועל פי זה [[רש"י]] שכתב "יפסיד ממונו" שיטתו היא
שעיקר העוול בהעדר פדיית פטר חמור אינו חסרון
ממון כהן, אלא אכזריות הגברא{{הערה|כנ"ל ב'פנינה'
הקודמת}}, שהפסיד ממון הכהן בלי תועלת לעצמו,
ועל כן "יפסיד ממונו", שהוא צריך להרגיש הפסד
ממונו. ויתירה מזו, הלשון "יפסיד ממונו" פירושו
דהעריפה צריכה להיות על ידי בעל החמור, שמכיון
שהוא זה שהתנהג באופן אכזרי, צריך הוא לעשות
פעולת העריפה בעצמו.
ולפי זה יוצא, שלשיטת רש"י הוי עריפת פטר
החמור חובת הבעלים, והוא צריך לערוף ולהפסיד
ממונו בעצמו, ואין חבירו יכול לזכות בקיום חובה
זו.
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=235 רעיונות לפרשת בא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=235 רעיונות לפרשת בא] - {{חב"ד בישראל}}
190

עריכות

תפריט ניווט