3,078
עריכות
←קדושתו ואמיתתו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
על פיוט זה נאמר ב[[פרי עץ חיים]]{{הערה|תחילת שער א.}}: "[[האריז"ל|מורי זכרו לחיי העולם הבא]] לא היה חפץ בשום פזמון או פיוט מאותן שחיברו האחרונים, רק מאותן שחיברו הראשונים כו' על דרך האמת. אבל אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים, וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל כו', '''ובפרט יגדל אלוקים כו''''". | על פיוט זה נאמר ב[[פרי עץ חיים]]{{הערה|תחילת שער א.}}: "[[האריז"ל|מורי זכרו לחיי העולם הבא]] לא היה חפץ בשום פזמון או פיוט מאותן שחיברו האחרונים, רק מאותן שחיברו הראשונים כו' על דרך האמת. אבל אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים, וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל כו', '''ובפרט יגדל אלוקים כו''''". | ||
כמו כן מופיע בכתבי [[ | כמו כן מופיע בכתבי ה[[יעב"ץ]] שאף שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]] שחיבר "כי רוח ה' דיבר בו", הרי מופיעים בפיוט זה גם תוארים מחודשים, שגרמו לכך ש"ערערו עליו חכמי האמת שמיאנו ומיחו לאומרו"{{הערה|בסידורו, לפני שיר היחוד.}}. | ||
ובספר 'שולחן טהור' לאדמו"ר מקאמארנא כתב בחריפות על פיוט זה, שאם [[האריז"ל]] ציוה שלא לאומרו, מוכרחים לסלקו מהסידור, ואף מוסיף מעשה נורא שאירע עם מחבר הספר 'משאת בנימין' שהנהיג שלא לומר פיוט זה בקהילתו בפידהאיץ, וכאשר לאחר פטירתו ניסה אחד המתפללים לחדש את אמירת הפיוט, החלו כתלי בית הכנסת לרעוד מעצמת הרעש והרעם, ונבע סדק בכותל, ומאז ואילך הפסיקו לאמרו בעיר. | ובספר 'שולחן טהור' לאדמו"ר מקאמארנא כתב בחריפות על פיוט זה, שאם [[האריז"ל]] ציוה שלא לאומרו, מוכרחים לסלקו מהסידור, ואף מוסיף מעשה נורא שאירע עם מחבר הספר 'משאת בנימין' שהנהיג שלא לומר פיוט זה בקהילתו בפידהאיץ, וכאשר לאחר פטירתו ניסה אחד המתפללים לחדש את אמירת הפיוט, החלו כתלי בית הכנסת לרעוד מעצמת הרעש והרעם, ונבע סדק בכותל, ומאז ואילך הפסיקו לאמרו בעיר. | ||